אור ברסלב
נישואין ואישות דיני חיוב קבורתה › עו

נישואין ואישות

דיני חיוב קבורתה · עו

עה

אִם לֹא הָיָה הַבַּעַל בְּבֵיתוֹ, וּכְגוֹן שֶׁנָּסַע לַמֶּרְחַקִּים, אוֹ שֶׁהִנּוֹ חוֹלֶה בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְמַלֵּא חוֹבָתוֹ לִקְבֹּר אֶת אִשְׁתּוֹ, יוֹרְדִים בֵּית דִּין לִנְכָסָיו וּמוֹכְרִים שֶׁלֹּא בְּהַכְרָזָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַבֵּד זְמַן, וְקוֹבְרִים אֶת הָאִשָּׁה בָּאֹפֶן הָרָאוּי לָהּ לְפִי מַעֲלָתָהּ.

{בגמרא כתובות מח. "אמר רב חייא בר אבין אמר רב הונא מי שהלך למדינת הים ומתה אשתו, בית דין יורדין לנכסיו וקוברין אותה לפי כבודו, לפי כבודו ולא לפי כבודה, אימא אף לפי כבודו, הא קא משמע לן עולה עמו ואינה יורדת עמו ואפילו לאחר מיתה", וכן פסק הרמב"ם בהלכות אישות פרק י"ד הלכה כ"ד, וכן הוא במרן השו"ע אבע"ז סימן פ"ט סעיף ג´. ומה שאמרנו שבית דין מוכרים לצורך קבורה בלא הכרזה הרי מקור דין זה בגמרא גיטין נב: "... דאמרי נהרדעי לכרגא ולמזוני ולקבורה מזבנינן בלא אכרזתא", וכן נפסק להלכה ברמב"ם ושו"ע כנ"ל.}

תוכן העניינים

נישואין ואישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה