הנושא בעולת עצמו או בעולת אחר כיצד יכתוב בכתובה
טז
אָדָם הַנּוֹשֵׂא בְּעוּלַת עַצְמוֹ רָאוּי שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ כְּתֻבַּת בְּתוּלָה, מָאתַיִם זוּז, וְאַף אִם נוֹשֵׂא בְּעוּלָה שֶׁנִּבְעֲלָה לְאַחֵר בִּזְנוּת, רָאוּי לוֹ שֶׁיָּחוּס עַל כְּבוֹדָהּ וְיִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבַּת בְּתוּלָה מָאתַיִם זוּז, שֶׁהֲרֵי בִּמְחִילָתוֹ תָּלוּי הַדָּבָר, שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ חִיּוּב שֶׁל מָאתַיִם זוּז וְלֹא מֵאָה כַּאֲשֶׁר הָיָה רָאוּי לָהּ מֵחֲמַת מַעֲשֶׂיהָ, וּכְבָר בֵּאַרְנוּ לְעֵיל בִּסְעִיף א´ וּבַבֵּאוּרִים לִסְעִיף ה´ שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין שְׁתֵּי הַכְּתֻבּוֹת הוּא סְכוּם מִשְׁקָל חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ וָרֶבַע גְּרַם כֶּסֶף וְאֵינוֹ סְכוּם גָּדוֹל, וּמִכָּל מָקוֹם אִם נִבְעֲלָה לְגוֹי שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ נֶאֶסְרָה לִכְהֻנָּה לֹא יִכְתֹּב בִּכְתֻבָּתָהּ "בְּתוּלָתָא" וְכֵן אִם הוּא אַשְׁכְּנַזִּי יַעֲבִיר קוּלְמוּס עַל הַמִּלָּה "מִדְּאוֹרַיְתָא", כָּל זֹאת כְּדֵי לִתֵּן סִימָן, שֶׁאִם תִּתְאַלְמֵן לֹא יִשָּׂאֶנָּה כֹּהֵן.
{ברמב"ם בהלכות נערה בתולה פרק א´ הלכה ג´ כתב "המפתה נערה בתולה וכנסה אינו משלם קנס אלא כותב לה כתובה כשאר הבתולות", וכך כתב בטור סימן קע"ז, ובסמ"ג, עשין כ"ד והעמידו האחרונים דברי הרמב"ם במפתה נערה בתולה, ויוצא שאם פיתה בוגרת כתובתה מאה זוז בלבד, וכך כתב בנודע ביהודה מה"ת סימן ל"ג, ויש שאינם מחלקים, וכך כתב הרב משה פיינשטין באיגרות משה או"ח חלק ד´ סימן קי"ח בתשובה לפנויה שזינתה עם ישראל, וכן עוד כתב באיגרות משה אבע"ז חלק א´ סימן ק"א בענין מפותת ובעולת עצמו.
ולענין הנבעלת לגוי שנאסרה לינשא לכהן כך בארנו בפרק כ"א סעיף ח´.
ולהלכה למעשה כך שמעתי מפיו של הגאון הרב בן ציון אבא שאול זצוק"ל שהורה לבעל תשובה שנשא בעלת תשובה שנבעלה כבר לישראל אחר שיכתוב לה מאתים זוז הראויים לבתולה.}