אור ברסלב
נישואין ואישות אם צריך ספרדי התרת שבועה כדי לשא אשה על אשתו

נישואין ואישות

אם צריך ספרדי התרת שבועה כדי לשא אשה על אשתו

אין התקנה תלויה בדעת האשה

יא

כְּבָר בֵּאַרְנוּ לְעֵיל בִּסְעִיף ו´, שֶׁבֵּין מִדִּין תּוֹרָה בֵּין מִדְּרַבָּנָן אֵין שׁוּם אִסּוּר עַל סְפָרַדִּי לָשֵׂאת כַּמָּה נָשִׁים שֶׁיַּחְפֹּץ, בְּחֻפָּה וְקִדּוּשִׁין כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים מֵאָז אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְעַד לַחֲתִימַת הַגְּמָרָא, וְעַד לִזְמַנֵּנוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה הַדָּבָר מָצוּי, שֶׁרֹב הָעָם לֹא הָיוּ חֲפֵצִים לָשֵׂאת אִשָּׁה נוֹסֶפֶת גַּם בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, מִכָּל מָקוֹם מָצִינוּ גַּם בִּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁנָּשְׂאוּ אוֹ הִשִּׂיאוּ כַּמָּה נָשִׁים כְּשֶׁנִּרְאֶה הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם לְנָחוּץ.

{הדברים פשוטים וברורים, אלא שמחוק המדינה אסורים לישא שתי נשים, וזה הטעם שבחמישים שנה האחרונות לא נמצאו כי אם בודדים שנשאו נשים על נשותיהן (וזה באישור בתי הדין הרבניים) ופשוט הוא שאין בחמישים שנה אלו משום קבלה של מנהג שלא לשאת אשה נוספת אלא חוק מדינה המכריח בשב ואל תעשה, ואם יום אחד יתבטל זה החוק לא יהיה צורך בהתרת נדרים או שבועות או התרת קבלה כל שהיא בענין והרוצה בכך יוכל לשאת אשה על אשתו ואף אם לא יוכל לפרנסה כראוי יוכל לעשות עמה תנאי, לפני מעשה הקידושין, שאינו חייב במזונותיה, והתנאי קיים, וכמו שנתבאר לעיל בסעיף ג´.}

יב

בְּשִׁטְרֵי כְּתֻבּוֹת הַסְּפָרַדִּיּוֹת כָּתוּב "וְלֹא יִשָּׂא וְלֹא יְשַׁדֵּךְ וְלֹא יְקַדֵּשׁ שׁוּם אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ כִּי אִם בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין הַצֶּדֶק". וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבַּע הֶחָתָן לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב בַּכְּתֻבָּה נֶאֱמָן לוֹמַר אָנוּס הָיִיתִי בְּדָבָר זֶה, וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יִרְצֶה לָשֵׂאת אִשָּׁה נוֹסֶפֶת, יֵלֵךְ בִּפְנֵי בֵּית דִּין וִיבַקֵּשׁ מֵהֶם רְשׁוּת וְלֵית מַאן דְּיִמְחֶה בִּידֵּיהּ שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן לֹא עֲבֵרָה וְלֹא סְרַךְ עֲבֵרָה, וְעַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב גַּם יַעֲשׂוּ לוֹ הַתָּרָה עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע מִתַּחַת לַחֻפָּה שֶׁלֹּא לִשָּׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ אִם אָכֵן נִשְׁבַּע כָּךְ.

{ראה מה שכתב בכיוצא בזה בשו"ת יבי"א חלק ט´ אבע"ז סימן א´ בספרדי שחתם על כתובה שכתוב בה חרם דרבנו גרשום שהתירו הרב לישא אשה על אשתו כדי שיוכל לקיים מצוות פריה ורביה ולא הצריכו לחתימת מאה רבנים מכיון שאין בחתימתו על הכתובה משום קבלת חרם דרבנו גרשום כלל, וכן בשו"ת יביע אומר חלק שמיני סימן ב´ שכתב "ואף למנהג העדות שנשבעים על זה תחת החופה, אין שבועה זו אלא מדרבנן כיון שהיא בלי שם ובלי כינוי, וכמו שהעלו האחרונים, ואמרינן שאדעתא דהכי לא נשבע כמ"ש מהרשד"מ יו"ד ק"מ.

כתב בשו"ת המבי"ט חלק ב´ סימן רכ"ב שהמנהג בארץ ישראל שהרוצה לישא על אשתו מביא ממנה רשות בכתב ושאין מצריכין אותו התרה על שבועתו כי כנראה שבכתובות בזמנו היה כתוב שלא ישא אשה כי אם ברשותה ואחר כך נשבע לקיים כל מה שכתוב בכתובה. וכתב הכנה"ג שבכתובות שלנו כותבים שלא ישא אשה אחרת בלתי רשות בית דין, ולכן אין צריך לרשותה. ובתשובת הרא"ם חלק א´ סימן מ"ו כתב "והמנהג פשוט בזמננו שברשותה לבד סגי, ומעשים בכל יום הוא, ולית דימחה ביד איש העושה זאת לישא אשה על אשתו אחר שנתנה לו רשות" וכן כתב המהר"מ די בוטון סימן ט"ו, והמהר"א ששון סימן רכ"ח, וראה ביביע אומר חלק שביעי אבע"ז סימן ב´.}

תוכן העניינים

נישואין ואישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה