ליל טבילה דוחה עונת וסתה שאינו קבוע
יד
אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה כֶּתֶם, וּפָסְקָה בְּטָהֳרָה וְסָפְרָה וְטָבְלָה וְחָל לֵיל טְבִילָתָהּ בְּעוֹנַת וִסְתָּהּ, אִם הִיא חוֹשֶׁשֶׁת לְוֶסֶת קָבוּעַ אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ בְּאוֹתָהּ עוֹנָה, וְאִם הַחֲשָׁשׁ הוּא לְוֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ מֻתֶּרֶת לִטְבֹּל וּלְשַׁמֵּשׁ בְּאוֹתָהּ עוֹנָה.
{בספר תורת חיים סופר או"ח ר"מ ס"ק ג´ כתב שליל טבילה מצוה מיוחדת בפני עצמה היא ולא מהני לה מחילה, מה שאין כן בשאר עונה, ועוד שגם באותם לילות שאין ראוי לשמש בהם על פי הקבלה, כגון ליל פסח ובליל שבועות וראש השנה, אם חל בהם ליל טבילה חייב לפוקדה, ועוד שהתירו לשמש בשני רעבון בליל טבילה, ומתברר ממה שכתב במשמרת הטהרה שהחוששת לוסת קבוע מותרת לטבול כדי להתיר שאר קריבות, רק שאסורה כאמור בתשמיש, ובוסת שאינו קבוע כתב בתורת השלמים (סימן קפז ס"ק כט) להתיר וכן בשו"ת נהרי אפרסמון, והכנסת יחזקאל כתב להתיר בין בוסת קבוע בין בשאינו קבוע, והובא במשמרת הטהרה היות והפרישה סמוך לוסת, בוסת שאינו קבוע, לכול"ע הינו מדרבנן לכן בכהאי גוונא יש לסמוך על דברי המקילים.}
טו
כַּלָּה שֶׁלֵּיל חֻפָּתָהּ חָל בָּעוֹנָה הַסְּמוּכָה לְוִסְתָּהּ מֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ, הֱיוֹת וְדִין פְּרִישָׁה סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ הוּא מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, וַחֲכָמִים לֹא גָּזְרוּ בִּמְקוֹם מִצְוָה.