מקוה הנעשה משלג וקרח · יח
מִקְוֶה שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי קֶרַח שֶׁקָּפָא בִּמְכוֹנַת הַקְפָּאָה, וְהוּשַׂם בְּבוֹר הַמִּקְוֶה וְהִפְשִׁיר, נֶחְלְקוּ בּוֹ הָאַחֲרוֹנִים אִם כָּשֵׁר לִטְבִילַת נִדָּה, וְלַהֲלָכָה הֲרֵי הוּא כָּשֵׁר, וְעַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב יֻפְשַׁר הַקֶּרַח מִחוּץ לַמִּקְוֶה כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ מֵימָיו אֶל תּוֹךְ הַמִּקְוֶה בְּהַמְשָׁכָה.
{דיני המשכה כתבנו בבאורים לסעיפים י"ד, ט"ו, ט"ז.
בספר מקוה מים מעמ´ קע"ז עד סוף הספר מביא בזה שיטות האחרונים, ויש עוד להוסיף שהיתר מקוה כזה באיסור נידה יש למורה ההוראה לברר אם הוא שעת הדחק ואין מקוה אחר באותו מקום, שאם בקלות אפשר לצאת ידי חובת כל השיטות ודאי שהוא עדיף.}