כתובת גיורת שנתגיירה פחות מבת שלוש שנים, וכתובת שבויה
יח
גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה כְּשֶׁהָיְתָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְהִגְדִּילָה וְעַתָּה בָּאָה לִנָּשֵׂא, הֲרֵי כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם זוּז, וְאִם נִתְגַּיְּרָה גְּדוֹלָה מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים תְּהֵא כְּתֻבָּתָהּ מֵאָה זוּז, וְכֵן הַדִּין לְגַבֵּי מִי שֶׁהָיְתָה שְׁבוּיָה בְּיַד הַגּוֹיִים, שֶׁאִם נִשְׁתַּחְרְרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים תְּהֵא כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם זוּז, וְאִם נִשְׁתַּחְרְרָה גְּדוֹלָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֲסוּרָה לְכֹהֵן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וּכְתֻבָּתָהּ מֵאָה זוּז.
{וכן הדין לגבי שפחה אלא שלא מצויים עבדים ושפחות בזמן הזה. ומקור דין זה בגמרא כתובות יא. "מתניתין, הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלוש שנים ויום אחד כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולין". וכן פסק הרמב"ם בהלכות אישות פרק י"א הלכה א´ וטעם הדבר מובא בפוסקים שאפילו נבעלו בתוליהן חוזרים וכמ"ש בגמרא נידה מד: שהבא על הקטנה פחותה מבת שלוש שנים כנותן אצבע בעין דמי, מה דמעה היוצאת על ידי אצבע באה אחרת תחתיה, אף בתולים של פחות מבת שלוש שנים חוזרים אחרים תחתיהן. ובגמרא ירושלמי כתובות פרק א´ הלכה ב´ "אמר רבי אבין, תהילים נ"ז ג´, אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי, בת שלוש שנים ויום אחד ונמלכין בית דין לעוברו הבתולין חוזרים ואם לאו אין הבתולין חוזרים", ובארו המפרשים שדרש הוא שמסכים הקדוש ברוך הוא עם בית דין של מטה, שאם עברו בית דין את השנה שהוסיפו אדר ב´ חוזרין הבתולים חודש נוסף, ואם לא עברו, אין הבתולין חוזרים.}