קשר הנשואין בתורה
א
כְּשֶׁיָּבוֹא אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְחַבֵּר עִם אִשָּׁה בְּקֶשֶׁר שֶׁל אִישׁוּת, מֻכְרָח הוּא שֶׁיִּהְיֶה קֶשֶׁר זֶה בְּאֶחָד מֵאַרְבָּעָה אֳפָנִים. שְׁנַיִם אֲסוּרִים וּשְׁנַיִם מֻתָּרִים, אִם הוּא קֶשֶׁר שֶׁאֲסָרַתּוּ הַתּוֹרָה יִקָּרֵא בְּשֵׁם עֲרָיוֹת, וְהֵן הַנָּשִׁים הָאֲסוּרוֹת לִשָּׂא מֵהֶן בֵּין בְּאִסּוּר מִיתַת בֵּית דִּין, אוֹ כָּרֵת, אוֹ בְּלָאו, אוֹ בַּעֲשֵׂה אוֹ שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהֵן הַנִּקְרָאוֹת שְׁנִיּוֹת. אוֹ שֶׁהוּא קֶשֶׁר שֶׁל אִישׁוּת מִזְדַּמֶּנֶת וְנִקְרָא בִּיאַת זְנוּת וְהוּא הָאֹפֶן הַשֵּׁנִי שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה.
וְאִם הוּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁהִתַּרְתּוֹ הַתּוֹרָה יִקָּרֵא בְּשֵׁם נִשּׂוּאִין, שֶׁאָדָם מְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין אִשָּׁה, כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וְכוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה, אוֹ שֶׁהוּא בְּאֹפֶן הַנִּקְרָא פִּילֶגֶשׁ הַנִּזְכֶּרֶת בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
וּלְאַחַר שֶּׁבֵּאַרְנוּ שְׁנֵי הָאֳפָנִים הָרִאשׁוֹנִים בְּפֶרֶק י"ט, נָבוֹא לְבָאֵר בְּפֶרֶק זֶה שְׁנֵי הָאֳפָנִים הָאַחֲרוֹנִים.
ב
אַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרָה אִשָּׁה אַחַת לִנָּשֵׂא לְכַמָּה אֲנָשִׁים, וְלַעֲווֹן זְנוּת שֶׁל אֵשֶׁת אִישׁ יֵחָשֵׁב, מֻתָּר הָאִישׁ לִשָּׂא כַּמָּה נָשִׁים בְּחֻפָּה וְקִדּוּשִׁין כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה בִּיכָלְתּוֹ לָתֵת לְכָל אַחַת מֵהֶן מְזוֹנוֹתֶיהָ, וּכְסוּתָהּ, מָדוֹר, וְעוֹנָתָהּ וּשְׁאָר תְּנָאֵי כְּתֻבָּתָהּ הַמְבֹאָרִים בְּפֶרֶק י"ח סְעִיף ז´.
{בגמרא יבמות סה. "רבא אמר נושא אדם כמה נשים על אשתו והוא דאית ליה...".
וכן כתב ברמב"ם בהלכות אישות פרק י"ד הלכה ג´ "נושא אדם כמה נשים, אפילו מאה, בין בבת אחת בין בזו אחר זו, ואין אשתו יכולה לעכב, והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת, ואינו יכול לכוף אותן לשכון בחצר אחת אלא כל אחת ואחת לעצמה". וכן פסק הרי"ף, וכך הוא במרן השו"ע אבע"ז סימן א סעיף ט "נושא אדם כמה נשים, והוא דאפשר למיקם בסיפוקייהו, ומכל מקום נתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מארבע נשים כדי שיגיע לכל אחת עונה בחודש וכו´...".}