(המשך) עם מי מותר ועם מי אסור להתחתן
ח
לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שׁוּם פִּסּוּל, כְּגוֹן חֲשַׁשׁ מַמְזֵרוּת, אוֹ אִסּוּר גְּרוּשָׁה אוֹ גִּיּוֹרֶת לְכֹהֵן וְכַדּוֹמֶה.
כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת וּמֻתָּר לִשָּׂא מֵהֶם לְכַתְּחִלָּה, וּמִכָּל מָקוֹם אִם רָאִיתָ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמִּתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ תָּמִיד, אוֹ מִשְׁפָּחָה שֶׁהִיא בַּעֲלַת מַצָּה וּמְרִיבָה תָּמִיד, אוֹ אָדָם שֶׁהוּא עַז פָּנִים בְּיוֹתֵר וּמַרְבֶּה מְרִיבָה עִם הַכֹּל, חוֹשְׁשִׁים לָהֶם, שֶׁאֵלּוּ סִימָנֵי פַּסְלוּת הֵם, וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַכְזָרִיּוּת הַרְבֵּה וְשׂוֹנֵא אֶת הַבְּרִיּוֹת וְאֵינוֹ גּוֹמֵל לָהֶם חֶסֶד חוֹשְׁשִׁים לוֹ שֶׁמָּא גִּבְעוֹנִי הוּא.
{גמרא קידושין עו., וכ"כ ברמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק י"ט הלכה י"ז, ומרן השו"ע אבע"ז סימן ב´ סעיף ב´.}
ט
כֹּהֲנִים, לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵלִים מֻתָּרִים לִשָּׂא זֶה אֶת זוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִשָּׂא יִשְׂרָאֵל עַם הָאָרֶץ כֹּהֶנֶת שֶׁאֵין זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה, אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנָּשָׂא כֹּהֶנֶת הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּלְפָחוֹת יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל הַקּוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה.
{גמ´ פסחים מט, רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה ל"א, ומרן שו"ע אהע"ז סימן ב´ סעיף ח´.}
י
לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁהִיא יוֹדַעַת מֵחֲשִׁיבוּת הַתּוֹרָה וּתְחַנֵּךְ אֶת בָּנֶיהָ לִהְיוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּבַזְּמַן הַזֶּה מִי שֶׁהִיא שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת וַחֲפֵצָה לְהַנְחִיל לְבָנֶיהָ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם הֲרֵי הִיא בְּגֶדֶר בַּת תַּלְמִיד חָכָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹרֶיהָ עַמֵּי הָאָרֶץ.
{גמ´ פסחים מט:, וברמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה ל"ב, ומרן השו"ע אהע"ז סימן ב´ סעיף ו´, ומה שאמרנו שבזמן הזה הדבר תלוי במעשה הבחורה עצמה הוא לפי מה שניכר בחוש, שבדור הזה ישנן בעלות תשובה שאע"פ שהוריהן אינם שומרי תורה ומצוות הרי הן מקפידות על חינוך הבנים ומגדלות בניהן לתורה ומצוות ללא דופי, ולעומתן ישנן בנות תלמידי חכמים שלדאבון לב משפחותיהן פרקו עול, וודאי שיצאו מגדר בת ת"ח, אלא מוכרח הוא שבזמננו כל אחת נידונת לענין זה בפני עצמה באשר היא.}
יא
לְעוֹלָם יַשִּׂיא אָדָם בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁבָּזֶה זוֹכָה הִיא, וְזוֹכֶה הוּא שֶׁהֲרֵי הוּא כִּבְנוֹ.
יב
תַּלְמִיד חָכָם לְעִנְיָן זֶה הוּא מִי שֶׁבָּחַר לִלְמֹד תּוֹרָה בְּכָל עִתּוֹתָיו, בֵּין אִם הוּא לוֹמֵד בִּישִׁיבָה, וּבֵין אִם הוּא בַּעַל מְלָאכָה שֶׁבְּכָל עֵת פְּנוּיָה הַמִּזְדַּמֶּנֶת לוֹ פּוֹתֵחַ סֵפֶר וְחוֹזֵר לְלִמּוּדוֹ.