(המשך) דיני השקה
ח
לְאַחַר שֶׁנִּתְעָרֵב הַמִּקְוֶה הַפָּסוּל עִם הַכָּשֵׁר עַל יְדֵי הַשָּׁקָה אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד וְהֻכְשַׁר לִטְבִילָה, נִשְׁאַר לְעוֹלָם בְּהֶכְשֵׁרוֹ, אֲפִלּוּ נִסְתַּם נֶקֶב הַהַשָּׁקָה אַחַר כָּךְ, וּרְאֵה סְעִיף ד´ לְעֵיל בְּפֶרֶק זֶה.
ט
כְּשֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר מִקְוֶה שֶׁפָּסוּל מֵהַתּוֹרָה, אוֹ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשִּׁיק שְׁנֵי מִקְוָאוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ פָּחוֹת מֵאַרְבָּעִים סְאָה וְיִתְחַבְּרוּ שְׁנֵיהֶם לְמִקְוֶה כָּשֵׁר, צְרִיכָה הַהַשָּׁקָה לִהְיוֹת עַל יְדֵי נֶקֶב רָחָב כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנֹּאד, שֶׁהוּא נֶקֶב שֶׁאֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ בּוֹ שְׁתֵּי הָאֶצְבָּעוֹת הַנִּקְרָאוֹת אֶצְבַּע וְאַמָּה בְּרֶוַח.
י
אִם מַכְשִׁירִים מִקְוֶה שָׁאוּב שֶׁפִּסּוּלוֹ מִדְּרַבָּנָן עַל יְדֵי הַשָּׁקָתוֹ לְמִקְוֶה כָּשֵׁר, מַסְפִּיקָה הַשָּׁקָה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.
{כ"פ מרן השו"ע בסעיף נ"ג בשם הרשב"א מטעם שבפיסול מדרבנן הקלו, ופיסול דאורייתא נכשר בהשקה בשעור של כשפופרת הנאד מקורו במשנה מקואות פרק ו´ משנה ז´ וכך פסק הרא"ש בפסקיו. ומה שכתבנו שאם נכשר המקוה על ידי השקה אפילו נסתם אחר כך הנקב נשאר המקוה בהכשרו, אם יש בו שעור ארבעים סאה מים, כך פסק מרן השו"ע בסימן ר"א סעיף נ"ב וכך כתבו הרא"ש והטור ושלא כדעת רי"ו שכתב שהכשר נשאר בהכשרו רק כל עוד הוא מושק לכשר מעיקרו.}