טבילה בנהרות
ז
נְהָרוֹת וּנְחָלִים שֶׁמֵּימֵיהֶם בָּאִים מִמַּעְיָנוֹת, מְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִים, וְאִם מֵימֵיהֶם בָּאִים מִמֵּי גְּשָׁמִים אוֹ הַפְשָׁרַת שְׁלָגִים, הֲרֵי הֵם מְטַהֲרִים בְּאַשְׁבֹּרֶן, וְאִם מֵימֵיהֶם מְעֹרָבִים מֵי גְּשָׁמִים וּמֵי מַעְיָנוֹת, הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב, אִם רֹב הַמַּיִם מֵי גְּשָׁמִים אֵין הַנָּהָר מְטַהֵר אֶלָּא כְּשֶׁיּוֹצְרִים בּוֹ אַשְׁבֹּרֶן, וְאִם רֹב הַמַּיִם מִמַּעְיָנוֹת מְטַהֲרִים מֵי הַנָּהָר אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵם זוֹחֲלִים, כְּלוֹמַר זוֹרְמִים וְהוֹלְכִים.
{כ"כ מרן השו"ע ר"א סעיף ב´ והוא עפ"י גמרא בכורות נה: "תניא, רבי מאיר אומר יובל שמו וכו´ ולמה נקרא שמו פרת שמימיו פרים ורבים מסייע ליה לשמואל וכו´ ופליגא דרב וכו´ אבוה דשמואל עביד להו לבנתיה מקוה ביומי ניסן וכו´ ופליגה דידיה אדידיה דאמר שמואל אין המים מטהרים בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי".
שיטת ר"ת, ר"ש, תה"ד סמ"ג וסמ"ק כשמואל הראשון כיוון דברייתא מסייעה ליה ומותר לטבול בנהרות כל השנה.
ושיטת מהרי"ו ובנימין זאב דבכל מקום שאין בו מקוה סומכים על שיטת ר"ת וטובלים בנהר וכך פסק רמ"א.
וכתבו הר"ן ועוד הרבה ראשונים שלרבינו תם מותר לטבול בנהרות תמיד ואפילו כשמתרבים הרבה מאוד ממה שהיו וזה מסיבה שבריבוי הגשמים מתרבים מי המעינות בכפליים. וחילק הר"ן בדעת ר"ת בין נהרות מכזבים לשאינם מכזבים שהמכזבים ליכא למימר בהם דמברכי מגופייהו.
שיטת הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, מהר"מ מרוטנבורג, רמב"ן, ר"ח ור"י שהלכה כאידך שמואל שלהלכה מחמיר שמואל גזירא משום חרדלית של גשמים שהיא כולה מי גשמים ואם נתיר לטבול בנהרות יבואו להתיר גם במי חרדלית.
ובספר דרכי משה סעיף קטן ז´ כתב שלכול"ע איסור טבילה בנהרות אינו אלא מדרבנן.
ועוד נחלקו הראשונים איך יטבול בנהר בזמן שרבו הנוטפים על הזוחלים לדעת הראב"ד אם התרחב אפיקו של הנהר לא יטבול במקום שנוסף היות ונעשה ממי הגשמים שנוספו, אלא אם כן יעצור שם את זרימת המים לעשות מקוה, ולדעת הרמב"ם אין חילוק ואם רבו הנוטפים על הזוחלין בכל מקום בנהר שטובל צריך לעשות אשבורן משום שאז דין הנהר כדין המקוה בלבד וכך פסק מרן השו"ע.
ולענין אם רבו הזוחלין, כלומר מי המעין, על הנוטפין שהם מי הגשמים או הפשרת השלגים נחלקו ראשונים, הר"ן פסק שיש לנהר דין מעיין לטהר בזוחלין גם במקום שהתרחב עקב ריבוי המים, ולדעת המהרי"ק מה שנוסף ברוחב הנהר עקב ריבוי המים יש לו דין מקוה לטהר באשבורן ושאר מקום הנהר כמו שהיה עד עכשיו מטהר גם בזוחלין. ואם מי גשמים ומי מעיין שווים בשיעורם ב"י בדעת הראב"ד כתב שדין הנהר כמעיין, וש"ך בדעת הראב"ד כתב שדבר זה צ"ע.}