הבנים יורשים את כתובת אמם · פט
עוֹד תִּקְּנוּ חֲכָמִים בִּתְנָאֵי הַכְּתֻבָּה שֶׁתְּהֵא הָאִשָּׁה מוֹרִישָׁה כְּתֻבָּתָהּ לְבָנֶיהָ לִגְבּוֹת אוֹתָהּ מִנִּכְסֵי אֲבִיהֶם, כֵּיצַד, כְּגוֹן שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה וְהוֹלִידָה בֵּן וּמֵתָה, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא אִשָּׁה שְׁנִיָּה וְכָתַב גַּם לָהּ כְּתֻבָּה וְהוֹלִידָה גַּם הִיא בֵּן וּמֵתָה וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא, גּוֹבִים שְׁנֵי הַבָּנִים כָּל אֶחָד אֶת כְּתֻבַּת אִמּוֹ שֶׁהִיא עִקָּר וְתוֹסֶפֶת שֶׁהוֹסִיף לָהּ מִשֶּׁלּוֹ וּסְכוּם נְדוּנְיָתָהּ שֶׁקִּבֵּל עָלָיו, וְאַחַר שֶׁגָּבוּ כְּתֻבּוֹתֵיהֶם מְחַלְּקִים אֶת הַיְרֻשָּׁה בֵּינֵיהֶם.
עַד כָּאן עֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁמִּתְחַיֵּב הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ, וְעַתָּה נָבוֹא לְבָאֵר אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁזּוֹכֶה הוּא בָּהּ.
{בגמרא כתובות נב: "מתניתין, לא כתב לה בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך יתר על חולקהון דעם אחוהון, חייב, שהוא תנאי בית דין" וכן הוא ברמב"ם הלכות אישות פרק י"ט הלכה א´ וטעם תקנה זו מובא שם בגמרא "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחנן מפני מה התקינו כתובת בנין דכרין כדי שיקפוץ אדם ויכתוב לבתו כבנו" כלומר שלא יחוש אדם לתת לבתו נדוניא גדולה מטעם שאם תמות בתו קודם לבעלה הרי בעלה יורש אותה, לכן תקנו חז"ל שאחר שימות הבעל ירשו בני הבת, שהם נכדיו של אותו אדם, את כתובת אמם שכוללת בתוכה את אותה נדוניא. ומרן השו"ע פסק דין זה להלכה בסימן קי"א סעיף א´.}