שצריכה להמתין ארבעה ימים לפליטת ש'ז או להפליטו בעצמה, ואם צריכה להמתין כך גם ברואה כתם, ובדמי טוהר ובדם בתולים · טו
הָרוֹאָה כֶּתֶם בְּלֹא הַרְגָּשָׁה וְרוֹצָה לִפְסֹק בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּטָהֳרָה בְּלֹא שֶׁתַּמְתִּין אַרְבָּעָה יָמִים, יֵשׁ לָהּ עַל מַה שֶּׁתִּסְמֹךְ, שֶׁדִּין פְּלִיטַת שִׁכְבַת זֶרַע אִם נֶאֱמַר גַּם בַּכְּתָמִים אוֹ רַק בִּרְאִיַּת וֶסֶת שָׁנוּי בְּמַחְלֹקֶת הַפּוֹסְקִים, וְעַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב תַּפְלִיט בְּעַצְמָהּ עַל יְדֵי שֶׁתְּקַנֵּחַ יָפֶה אוֹתוֹ מָקוֹם אוֹ תִּרְחַץ עַצְמָהּ בְּחַמִּין.
{דעת ספר התרומה שגם בכתמים צריכה להמתין ארבעה ימים וכ"כ הסמ"ק והמגיד משנה בשם חכמי הצרפתים. וכך פסק רמ"א בשו"ע קצ"ו י"א. אך מרן הבין יוסף כתב בדעת הרי"ף והגאונים שגזירת חכמים על הכתמים לא כלל דין פליטת שכבת זרע וכך כתב בספר האשכול בדעת הרי"ף והגאונים.}