אור ברסלב
נישואין ואישות אסור יחוד עם הערוה

נישואין ואישות

אסור יחוד עם הערוה

אסור הוצאת זרע לבטלה

סה

מִן הַתּוֹרָה אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִם אֵשֶׁת אִישׁ, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁיִשְׁהֶה עִם אֵשֶׁת אִישׁ בְּמָקוֹם נִסְתָּר מִבְּנֵי אָדָם שִׁעוּר זְמַן שֶׁל יוֹתֶר מֵאַרְבַּע דָּקוֹת, וּמִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נֶאֱסַר הַיִּחוּד גַּם עִם הַפְּנוּיָה וְעִם הַגּוֹיָה, וְאִסּוּר יִחוּד הוּא גָּדֵר גָּדוֹל שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל אָדָם בְּבִיאַת אִסּוּר, שֶׁהֲרֵי אִם יִרְאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי אָדָם וַדַּאי שֶׁמֵּחֲמַת הַבּוּשָׁה לֹא יִקְרַב אֶל הָעֶרְוָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁבַּעֲלָהּ בָּעִיר מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת בַּעֲלָהּ עָלֶיהָ, בַּזְּמַן הַזֶּה רָאוּי מְאֹד לְהַחֲמִיר גַּם בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מִגֹּדֶל עַזּוּת הַפָּנִים וְרִבּוּי הַפְּרִיצוּת.

{מה שאמרנו שראוי בזמן הזה להחמיר ולא לסמוך על כך שבעלה בעיר כך למדנו מהרה"ג בן ציון אבא שאול זצ"ל.}

סו

מֻתָּר לְאָב לְהִתְיַחֵד עִם בִּתּוֹ, וּלְאֵם עִם בְּנָהּ, וְלַבַּעַל עִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה, וּבַעַל שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ יָכוֹל לְהִתְיַחֵד עִם נָשִׁים הַרְבֵּה שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ יַלְדָּה מִגִּיל חָמֵשׁ וְשֵׁשׁ עַד לְבַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה יְכוֹלָה לְהִתְיַחֵד עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי הַבַּת בְּגִילָאִים אֵלּוּ יוֹדַעַת מַהִי בִּיאָה וְאֵינָהּ מוֹסֶרֶת עַצְמָהּ לְכָךְ, וְחוֹשֶׁשֶׁת אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁאִם תִּזְנֶה תְּגַלֶּה זוֹ סוֹדָהּ. וְכֵן אִם יֵשׁ עִמָּהּ בֵּן קָטָן בְּגִילָאִים אֵלּוּ, וְכֵן אֵם בַּעֲלָהּ, אוֹ בַּת בַּעֲלָהּ, אוֹ אֲחוֹת בַּעֲלָהּ עִמָּהּ יְכוֹלָה לְהִתְיַחֵד, שֶׁאֵלּוּ הַנָּשִׁים אֵינָן מְחַפּוֹת זוֹ עַל זוֹ.

סז

בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ פּוֹעֲלִים וּפוֹעֲלוֹת זָרִים לֹא רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר מִיִּחוּד וּמִבִּשּׁוּלֵי גּוֹיִים, אֶלָּא יֵשׁ לְהִתְרַחֵק גַּם מִן הַכִּעוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לֹא תִּקְנֶה אִשָּׁה עֲבָדִים נָכְרִים אֲפִלּוּ קְטַנִּים מִפְּנֵי הַחֲשָׁד.

{בגמרא קידושין פ: "מתניתין, לא יתיחד אדם עם שתי נשים אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים, רבי שמעון אומר אף איש אחד מתיחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו, וישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו. מתיחד אדם עם אמו ועם בתו, וישן עמהן בקרוב בשר ואם הגדילו זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו. גמרא מאי טעמא, תנא דבי אליהו הואיל ונשים דעתן קלות עליהן... ואסור להתיחד עם כל עריות שבתורה... אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בכשרים אבל בפרוצים אפילו בי עשרה נמי לא... אמר רב יהודה אמר רב לא שנא אלא בעיר אבל בדרך עד שיהיו שלושה... אמר רב מלקין על היחוד ואין אוסרים על היחוד, אמר רב אשי לא אמרן אלא ביחוד פנויה אבל ביחוד דאשת איש לא, שלא תהא מוציא לעז על בניה... אמר רבה בעלה בעיר אין חוששין משום יחוד, אמר רב יוסף פתח פתוח לרשות הרבים אין חוששים משום יחוד".

ובגמרא עבודה זרה לו: "בן מתיחד עם אמו ואין אחר מתיחד עם כל עריות שבתורה, יחוד דאורייתא דאשת איש, ואתא דוד וגזר אפילו אייחוד דפנויה, ואתו תלמידי בית שמאי ובית הלל גזור אפילו אייחוד דעובדת כוכבים...".}

סח

אִסּוּר יִחוּד תָּלוּי בְּאִסּוּר בִּיאָה, וְלָכֵן אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִם בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וָמַעְלָה, וּבֵן מִגִּיל תֵּשַׁע שָׁנִים וָמַעְלָה. וְאַל יֹאמַר הֶחָכָם בְּעֵינָיו אֲנִי אֶתְיַחֵד וְלֹא אֶחְטָא שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וְכַכָּתוּב במשלי ט"ז כ"ה "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת" וּכְתִיב משלי ט"ז י"ז "מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּוֹ".

{בדיני יחוד ישנם הרבה פרטים, מה הדין במעלית, רכב, ביום, בלילה, בתוך בית הפתוח לחדר מדרגות, בית שנראים בו להולכים מבחוץ וכו´... ולכן אם מתעוררת שאלה יש להפנותה למורה הוראה שידון בפרטיה.}

תוכן העניינים

נישואין ואישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה