דקדוק בנוסח הכתובה
ג
כְּמוֹ כֵן לְדַעַת חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז יֵשׁ לִכְתֹּב בְּנֻסַּח הַכְּתֻבָּה "וְיָהִיבְנָא לֵיכִי מֹהַר בְּתוּלַיכִי כֶּסֶף זוּזֵי מָאתָן דְּחָזוּ לֵיכִי מִדְּאוֹרַיְתָא", וְאִלּוּ לְדַעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ יֵשׁ לְהַשְׁמִיט אֶת הַמִּלָּה "מִדְּאוֹרַיְתָא" שֶׁהֲרֵי אֵין חִיּוּב זֶה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
{לדעת רבני אשכנז יש לכתוב בכתובה דחזו ליכי מדאורייתא כך כתבו התוספות שהבאנו בבאורים לסעיף הקודם, וכן הוא בתוספות יבמות פט. ד"ה מאי, וכן כתב בספר המכריע סימן מ"ב, וכתב ההגהות מימוניות בפרק י´ מהלכות אישות אות ו´ בשם המהר"מ מרוטנבורג שאם כתב בכתובת בתולה דחזו ליכי מדרבנן הוי מזויפת מתוכה, ולפי סברא זו פשוט שלהיפוך אם לספרדי היה כתוב דחזו ליכי מדאורייתא הוי מזויף מתוכו ולכן יש להעביר קו ולמחוק מכתובה של חתן ספרדי את המלה "מדאורייתא" וכיום הכתובות המונפקות על ידי הרבנות הראשית מנוסחות לספרדים כראוי להם ולאשכנזים כראוי להם, וכאמור גם לאשכנזים בכתובת אלמנה או גרושה יכתוב כספרדים שלכול"ע כתובה זו היא מדרבנן. וכן כתב בספר המכריע סימן מ"ב דמגונה מאוד מאן דכתב בכתובה דחזו ליכי מדאורייתא, ומהדרין ליה רבנן, וכן בתשב"ץ ושו"ת מהרי"ט וכן הוא בחידושי הרמב"ן לכתובות קי:, והריטב"א כתב שאם כתב דחזו ליכי מדאורייתא אפשר לומר דלית לה כתובה כלל ואסור להשהותה.
לדעת הרא"ש אם השמיט את המלה "מדאורייתא" לא הפסיד, ולדעת ר"ת אם לא כתב, יד בעל השטר על התחתונה ולא תגבה יותר מחמישים זוז.