זמן ההפסק בטהרה ודין מוך דחוק · לז
בָּדְקָה עַצְמָהּ בַּלַּיְלָה וּמָצְאָה הָעֵד נָקִי, וְלַמָּחֳרָת לֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ כְּלָל, עוֹלָה לָהּ אוֹתָהּ בְּדִיקָה שֶׁעָשְׂתָה בַּלַּיְלָה לִהְיוֹת הֶפְסֵק בְּטָהֳרָה, כְּגוֹן בָּדְקָה בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּבְיוֹם רִאשׁוֹן לֹא בָּדְקָה כְּלָל, עָלְתָה לָהּ בְּדִיקַת מוֹצָאֵי שַׁבָּת לְהֶפְסֵק בְּטָהֳרָה, וְתַתְחִיל לִמְנוֹת שִׁבְעָה נְקִיִּים מִיּוֹם שֵׁנִי, שֶׁבְּדִיעֲבַד אִם עָשְׂתָה בְּדִיקַת הֶפְסֵק בְּטָהֳרָה בַּלַּיְלָה, עָלְתָה לָהּ.
הִלְכוֹת שִׁבְעָה נְקִיִּים
{כך כתב באור לציון חלק א´ סימן ז´.}