מה דין הימים שבהם ודאי אינה רואה
טו
אִשָּׁה שֶׁרוֹאָה תָּמִיד לְאַחַר עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה יוֹם וּבְתוֹךְ זְמַן זֶה לֹא רוֹאָה, נֶחְשָׁב לָהּ זְמַן זֶה שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה יוֹם כִּזְמַן שֶׁל וֶסֶת קָבוּעַ, וְאִם תָּמִיד רוֹאָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם אוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם יוֹם אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְעוֹנָה בֵּינוֹנִית, וְכֵן רַק לְאַחַר יָמִים אֵלּוּ נֶחְשֶׁבֶת לְבַעֲלַת וֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ לְעִנְיַן בְּדִיקוֹת שֶׁבּוֹדֶקֶת הַכַּלָּה אֶת עַצְמָהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רִאשׁוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּסִימָן קפ"ו סְעִיף ב´.