מי שאשתו מורדת
יט
תַּקָּנָה זוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ חָלָה עַל אִישׁ שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹרֶדֶת בּוֹ, וְהִיא הַמּוֹנַעַת עַצְמָהּ מֵחַיֵּי אִישׁוּת עִם בַּעֲלָהּ, בֵּין אִם טָעֲנָה שֶׁמָּאוּס הוּא בְּעֵינֶיהָ וְהוֹכִיחָה דְּבָרֶיהָ, וּבֵין אִם טָעֲנָה שֶׁבִּרְצוֹנָהּ לְצַעֲרוֹ עַל יְדֵי מְנִיעַת הַתַּשְׁמִישׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְצוֹנָהּ בְּגֵרוּשִׁין, בֵּין זוֹ וּבֵין זוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְעַגְּנוֹ, אֶלָּא כָּל שֶׁהֶאֱרִיכָה בְּדַרְכָּהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַתִּיר לוֹ לִשָּׂא אִשָּׁה נוֹסֶפֶת, וְאֵין צָרִיךְ לְהֶתֵּר מֵאָה רַבָּנִים.
{כך כתב בשו"ת מהרשד"ם אבע"ז סימן ק"כ וזו לשונו "לא יעלה על הדעת שיהיה אסור בנחושתים ידיו ורגליו ואשתו משחקת ממנו, חלילה, והרי יש בזה כמה איסורים, והתורה דרכיה דרכי נועם, ובודאי שלא עלה על דעת רגמ"ה לתקן בכיוצא בזה, ולכן אין ספק שיש להתיר לאיש הזה לישא אשה אחרת עליה, וכל המעכב בידו הוא חוטא". וכ"כ רבי עקיבא איגר בתשובה מהדורא תניינא סימן פ"ב ומבואר שאין צריך בזה היתר מאה רבנים. וכן כתב רבי יעקב מליסא בשו"ת נחלת יעקב שמותר לישא שניה ואינו צריך היתר של מאה רבנים. וכן כתב השב יעקב ומובא בנחלת יעקב שכל שהדבר נעשה באשמת האשה יש להתיר בלא מאה רבנים, ומובאים כולם בשו"ת יביע אומר חלק שביעי אבע"ז סימן ג´, וכן ישועות מלכו סימן ז´, ראב"ן, ומרדכי, ותשובת מהר"מ בר ברוך, ונתן הישועות מלכו כלל שכל המפסדת כתובתה ע"י פשיעתה, גם תקנת רגמ"ה אבדה, וכן דעת הרב יצחק אלחנן בעין יצחק ח"א ג´, ט"ו. ומהרי"ק, וראה עוד ביבי"א חלק תשיעי אבע"ז סימן א´ וסימן כ"ח.}