שֶׁיִּהְיוּ בְּנוֹתָיו מִמֶּנָּה נִזּוֹנוֹת מִנְּכָסָיו גַּם לְאַחַר מוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְאָרְסוּ אוֹ יִבְגְּרוּ · פו
הוֹלִיד בַּת בְּלֹא שֶׁנָּשָׂא אֶת אִמָּהּ תְּחִלָּה, הֱיוֹת וְאֵין לְאִמָּהּ כְּתֻבָּה וּתְנָאֶיהָ אֵין לַבַּת מְזוֹנוֹת לְאַחַר מִיתַת הָאָב, אֲבָל בְּחַיָּיו הֱיוֹת וּמוֹדֶה שֶׁהִיא בִּתּוֹ הֲרֵי זֶה נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל בִּסְעִיף מ"א.
{מקור הדין בגמרא כתובות נג: "בעי רבי אלעזר בת שניה יש לה מזונות או אין לה מזונות, כיון דלית לה כתובה לית לה מזוני או דלמא אמה דעבדה איסורה קנסוה רבנן, איהי דלא עבדה איסורה לא קנסוה רבנן, תיקו, בעי רבא בת ארוסה... תיקו, בעי רב פפא בת אנוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות... תיקו" וכתבו הפוסקים שהיות וכל אלו הקושיות נסתיימו בתיקו, והוא ספק בממון, הוי לקולא לנתבע שהיורש מוחזק ואין להוציא מידו, ואין לאלו הבנות מזונות לאחר מיתת אביהן. וכן פסק הרמב"ם בפרק י"ט הלכה י"ד, ומרן השו"ע בסימן קי"ב סעיף ה´.}