דיני חיוב כסות ומדור לאשתו וילדיו · מז
אִם אֵין לוֹ לִתֵּן הַמְּעַט הַהֶכְרֵחִי בִּכְסוּת וּמָדוֹר כּוֹפִין אוֹתוֹ בֵּית דִּין לְגָרְשָׁהּ, וְאִם אֵין לוֹ לְשַׁלֵּם כְּתֻבָּתָהּ תִּהְיֶה זֹאת עָלָיו בְּחוֹב עַד שֶׁיִּרְוַח לוֹ.
{כך כתב הרמב"ם בהלכות אישות פרק י"ג הלכה ה´ ומרן השו"ע אבע"ז סימן ע"ג סעיף ה´, וכדרך שחלק הרמ"א לענין מזונות שפסק מרן השו"ע שאם אין לו אפילו פת לחם ליתן לה כופין אותו לגרש ופסק שם הרמ"א כרבנו תם שאין כופין לגרש, כך גם כאן פסק הרמ"א כרבינו תם שאין כופין לגרש וכן כתבו אחרונים, ח"מ, ב"ש והגהות הרמ"ך על הרמב"ם, וכתב ההפלאה שאם אין לו לתת לה לפי כבודה, היות ויש לו את המעט ההכרחי ונותן לה אין ב"ד כופין אותו להוציא גם לדעת הרמב"ם ומרן השו"ע.}