דין כהן חלל
יח
גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת בִּתָּם אֲסוּרָה לְכַתְּחִלָּה לִנָּשֵׂא לְכֹהֵן וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא. וְאִם הָיָה הָאָב יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁהָיְתָה הָאֵם יִשְׂרְאֵלִית הֲרֵי זוֹ הַבַּת נִשֵּׂאת לְכֹהֵן לְכַתְּחִלָּה.
{ראה באורים לסעיף ט"ו שכאן נפסק כרבי אליעזר בן יעקב וכן הוא בשו"ע אבע"ז סימן ז´ סעיף כ"א. והוא מטעם שאם שני ההורים הם גרים, אף על פי שהיתה הבת הורתה ולידתה בקדושת ישראל שם גיורת עליה עד שיהיה אחד מן ההורים ישראל.}
יט
כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁכֹּהֵן הַבָּא עַל אִשָּׁה מִן הָאֲסוּרוֹת לוֹ לֹא נִתְחַלֵּל מִכְּהֻנָּתוֹ, אֲבָל בְּנוֹ מִמֶּנָּה הוּא הַנִּקְרָא חָלָל, וּמֻתָּר זֶה הֶחָלָל לָשֵׂאת גְּרוּשָׁה, חֲלָלָה אוֹ זוֹנָה, וְכֵן מֻתָּר לוֹ לִטָּמֵא לְמֵתִים, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא כַּפָּיו וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ רִאשׁוֹן בְּסֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי נִתְחַלֵּל מִכְּהֻנָּתוֹ לִהְיוֹת כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל.
{שנאמר, אמור אל הכהנים בני אהרן, אף על פי שהם בני אהרן עד שיהיו בכיהונם, ובן חלל גם הוא חלל וכן בן בנו עד סוף כל הדורות.}