ישיבה על ספסל וטיול ברכב · לו
סַפְסָל הַמִּתְנַדְנֵד וְכֵן מִטָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מִתְנַדְנֶדֶת יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ נִדָּה לֵישֵׁב בְּיַחַד עֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים זֶה בָּזוֹ אֲפִלּוּ בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם, וְזֶה מִטַּעַם, שֶׁבְּסַפְסָל מִתְנַדְנֵד מַרְגִּישׁ הַבַּעַל בִּתְנוּעוֹת גּוּפָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ וּבָא לִידֵי הִרְהוּר וְהֶרְגֵּל עֲבֵרָה, וְכֵן יְשִׁיבָתָם יַחַד עַל מִטָּה אַחַת גּוֹרֶמֶת לְהֶרְגֵּל עֲבֵרָה, וְכֵן מִנְהַג הָאַשְׁכְּנַזִּים, וְאִם אָדָם אַחֵר יוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵיהֶם מֻתָּר בֵּין בְּסַפְסָל בֵּין בְּמִטָּה.
וּמִנְהַג הַסְּפָרַדִּים כְּדַעַת הַפּוֹסְקִים הַמַּתִּירִים בָּזֶה, אֶלָּא רַק יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יִגְּעוּ זֶה בָּזֶה וְלֹא בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם.
{המרדכי בשם רש"י כתב שאסור לישב על כסא או ספסל ארוך שאשתו נידה יושבת עליו. וכ"כ באורחות חיים, ומרן הב"י כתב "חומרא זו של ישיבת ספסל שמעתי שנוהגים בה האשכנזים אבל הספרים לא נהגו בה" וכן כתבו תלמידי רבנו יונה, המאירי, המהריק"ש, והחיד"א בשיורי ברכה (סימן קצה אות ח´).
אופן ההיתר שיש לאשכנזים לישב בספסל המתנדנד מובא בדרכי משה בשם האגודה והביאו הרמ"א בהגה שאם יושב אדם אחר ביניהם, מותר. ומובא היתר זה בספר אורחות חיים שהביא הב"י בבדק הבית.}