כמה בדיקות צריכה לבדוק את עצמה · לט
לְכַתְּחִלָּה, בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת הַנְּקִיִּים תִּבְדֹּק עַצְמָהּ פַּעֲמַיִם, אַחַת בְּשַׁחֲרִית, וּשְׁנִיָּה בַּשְּׁעָתַיִם וָחֵצִי הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם עַד הַשְּׁקִיעָה, וְאִם בָּדְקָה עַצְמָהּ פַּעֲמַיִם בִּלְבַד בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים, פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּפַעַם שְׁנִיָּה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בְּדִיעֲבַד עָלוּ לָהּ לְשִׁבְעָה נְקִיִּים, וְאִם הִיא אִשָּׁה שֶׁסּוֹבֶלֶת מֵרְאִיַּת כְּתָמִים מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁהִיא לְכַתְּחִלָּה תִּבְדֹּק בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי בִּלְבַד, וְיוֹתֵר מִזֶּה, אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַכָּה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְשֶׁל כָּךְ מְקַלְקֶלֶת עַצְמָהּ בַּבְּדִיקוֹת תִּבְדֹּק בְּדִיקָה אַחַת בִּלְבַד, אוֹ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְכָל זֹאת מִלְּבַד בְּדִיקַת הַהֶפְסֵק בְּטָהֳרָה שֶׁכְּבָר עָשְׂתָה כָּאָמוּר.
{בגמרא נידה סו: "הזב והזבה שבדקו עצמם ביום הראשון ומצאו טהור וביום השביעי ומצאו טהור, ושאר ימים שבינתיים לא בדקו רבי אליעזר אומר הרי הם בחזקת טהרה, רבי יהושע אומר אין להם אלא יום ראשון ויום שביעי בלבד, רבי עקיבא אומר אין להם אלא יום שביעי בלבד" ונפסקה הלכה בגמרא כרבי אליעזר.
וכן בנידה ז: "רב אמר תחילתן אע"פ שאין סופן ורבי חנינא אמר תחילתן וסופן בעינן ואמר ליה רבי ירמיה בר אבא לרב ששת..."
לדעת רב תספיק בדיקה אחת בימי שבעה נקיים וכמותו פסקו הרמב"ם, הראב"ד, רבנו זרחיה הלוי, אור זרוע, רבנו אהרון הלוי, והרשב"א, הרא"ש, הטור, הר"ן ורבנו ירוחם וזאת בשל רבי ירמיה בר אבא ורב ששת שפסקו בגמרא כמותו.
ולענין אם בדקה עצמה בדיקה אחת בלבד באמצע שבעת הנקיים כתבו הראב"ד, המאירי, הרא"ש והטור להכשיר ועלו לה לשבעה נקיים, ואילו הרז"ה ורא"ה כתבו שלא עלו לה.
כדעת רבי חנינא דבעינן תחילתן וסופן, כלומר גם בדיקה ביום הראשון וגם בדיקה ביום השביעי פסקו הסמ"ג, ספר התרומה, הרוקח, הגה"מ וספר האשכול.
ומרן השו"ע כתב בסתם כרב ובשם יש אומרים כרבי חנינא וסיים "ואין להקל" והתקשו בדבריו האחרונים שמדוע פסק נגד שלשה עמודי הוראה שאין להקל כדבריהם ותרצו שכוונת מרן שאין להקל לכתחילה אבל בדיעבד אם בדקה ביום ראשון בלבד או שביעי בלבד, עלו לה, ואם יש לה מכה באותו מקום תעשה כך אף לכתחילה, ומכל מקום אם יכולה בשאר ימי הספירה לעשות קינוח חיצוני כל שהוא, באופן שלא יכאב לה ראוי לה לעשות כן, כך כתב הנודע ביהודה, וכן כתבו ערוך השולחן, סדרי טהרה, חתם סופר, חזון איש ועוד שהבדיקות שלאחר ההפסק בטהרה הן מדרבנן ובעת הצורך יש להקל בהן. וכל שכן אם סופרת שבעה נקיים על כתם דרבנן שכתב בשו"ת שואל ונשאל ב´ סק"א שאם בדקה פעם אחת בלבד די לה שאין כאן סרך איסור כרת, ומה שהחמיר מרן השו"ע הוא רק בראיה בהרגשה, ובמשמרת הטהרה חלק ב´ עמ´ שי"ג הביא בזה דעות האחרונים.}
מ
אִשָּׁה שֶׁרוֹצָה לִבְדֹּק עַצְמָהּ רַק בְּדִיקָה אַחַת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אוֹ בַּשְּׁבִיעִי בִּגְלַל מַכָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ תִּתְיַעֵץ עִם מוֹרֵה הוֹרָאוֹת מֻבְהָק לִפְנֵי כֵן, וְכֵן אִשָּׁה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ רַק פַּעַם אַחַת בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם.
{ראה מש"כ לקמן בסעיף מ"ג בבאורים.}