מי שפרש שלא כדעת מרן יותר מעונה
ג
זוּג שֶׁנָּהֲגוּ לִפְרֹשׁ זֶה מִזּוֹ גַּם בְּעוֹנַת הַוֶּסֶת וְגַם בָּעוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ יְכוֹלִים לְבַטֵּל אֶת מִנְהָגָם ע"י שֶׁיַּעֲשׂוּ הַתָּרַת נְדָרִים וְיֹאמְרוּ שֶׁמִּתְחָרְטִים עַל שֶׁלֹּא אָמְרוּ בַּתְּחִלָּה "בְּלִי נֶדֶר", וְיָכוֹל הַבַּעַל לַעֲשׂוֹת הַתָּרַת נְדָרִים לְעַצְמוֹ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה וְגַם לִהְיוֹת שָׁלִיחַ שֶׁל אִשְׁתּוֹ לְהַתִּיר לָהּ.
{כך פסק מרן השו"ע בהלכות נדרים סימן רי"ד.
וכן פסק מרן השו"ע ביו"ד סימן רל"ד סעיף נו´ "הבעל נעשה שליח להשאל על נדרי אשתו".}