ספק ספקא בשעת הדחק להתירה לבועל אחר שכבר נשאה
כד
בְּפוֹסְקִים אַחֲרוֹנִים מוּבֵאת שִׁיטָה הָאוֹמֶרֶת שֶׁאִם לֹא נֶאֶסְרָה הָאִשָּׁה עַל בַּעֲלָהּ, וּכְגוֹן שֶׁנֶּאֶנְסָה, אוֹ אִם נִבְעֲלָה בְּלֹא קִנּוּי וּבְלֹא עֵדִים, מֻתֶּרֶת גַּם לַבּוֹעֵל. וּמוּבֵאת עוֹד סְבָרָא הָאוֹמֶרֶת שֶׁאִשָּׁה שֶׁפָּסַק לָהּ בֵּית הַדִּין שֶׁעָלֶיהָ לְהִתְגָּרֵשׁ מִבַּעֲלָהּ וּכְבָר חָיְתָה בְּנִפְרָד וְלָכֵן שָׁגְגָה לַחְשֹׁב שֶׁהִנָּהּ כְּבָר כִּגְרוּשָׁה, אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם וּמָעֲלָה בּוֹ מַעַל, כְּלוֹמַר בְּאִישָׁהּ, וְלָכֵן לֹא תֵּאָסֵר עַל הַבּוֹעֵל, שֶׁצַּד הַשְּׁגָגָה בָּזֶה קָרוֹב הוּא אֶל הָאֹנֶס. שְׁתֵּי סְבָרוֹת אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן לַהֲלָכָה, בְּהִצְטָרְפוּתָן שְׁתֵּיהֶן אֶל הָעֻבְדָּה שֶׁאֶחָד מֵעֵדֵי הַקִּדּוּשִׁין פָּסוּל מִדְּרַבָּנָן וְסָפֵק פָּסוּל מִדְּאוֹרַיְתָא בִּגְלַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, וּבְצֵרוּף שֶׁהוּא שְׁעַת הַדְּחַק לִבְנֵי הַזּוּג, שֶׁהֵם כְּבָר נְשׂוּאִים וְהַפְרָדָתָם זֶה מִזּוֹ יְכוֹלָה לִגְרֹם נֶזֶק כָּבֵד לַיְלָדִים, צֵרוּף כָּל אֵלּוּ הַפְּרָטִים בְּכֹחוֹ לְהַתִּיר אֶת בְּנֵי הַזּוּג לְהִשָּׁאֵר נְשׂוּאִים זֶה לָזוֹ.
{דין זה לקוח משו"ת יביע אומר חלק תשיעי אבע"ז סימן ח´ שלדעת הרש"ש, שואל ומשיב, רב פעלים, חלקת מחוקק, בית שמואל וגינת ורדים אם לא נאסרה לבעל לא נאסרה לבועל, וכגון שנאנסה או שלא היה קינוי ולא היו עדים ולא נראה בה מעשה מכוער, ולדעת הרא"ש, מהריט"ץ ואורים גדולים אין זה מועיל אלא כל שידע הבועל במעשהו הרי היא אסורה עליו.
וכן עוד אפשר לעשות כאן ספק ספיקא להתירם זה בזו ספק לא חלו קידושי ראשון בגלל פיסול בעדים, ואת"ל שחלו קידושין שמא הלכה כפוסקים הנ"ל שאם לא היו עדים לאוסרה על בעלה אינה אסורה לבועל.}