עניני אכילה ושתיה · יט
לֹא יִשְׁתֶּה מִשִּׁיּוּרֵי כּוֹס שֶׁשָּׁתְתָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה בְּפָנֶיהָ, שֶׁבָּזֶה הֲרֵי הוּא מַרְאָה לָהּ חִבָּה וְקֵרוּב דַּעַת הֶעָלוּל לְהָבִיא לִידֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה.
{השאלתות כתב שלא ישתה משיורי כוס שלה, וכ"כ רבי אליעזר ממיץ בספר יראים שמשמע מההוא עובדא דתנא דבי אליהו... אכל עימי ושתה עימי, לעומתם דעת הרמב"ם, טור והרא"ש, רשב"א, רי"ו, סמ"ג וסמ"ק להתיר, בכל אופן בשו"ע פסק מרן בסימן קצ"ה סעיף ד´ "לא ישתה משיורי כוס ששתתה היא" וטעמו משום שנהגו להחמיר.}
כ
אִם הוּרַק הַכּוֹס לְכוֹס אַחֵר, וַאֲפִלּוּ הֻחְזְרוּ הַשְּׁיָרִים אַחַר כָּךְ לְאוֹתוֹ הַכּוֹס, מֻתָּר לָאִישׁ לִשְׁתּוֹתָם.