טעתה והקדימה טבילתה · סד
אִם בָּדְקָה עַצְמָהּ בִּנְיָר, עָלְתָה לָהּ הַבְּדִיקָה, וּבִתְנַאי שֶׁיְּהֵא זֶה נְיָר רַךְ וְחָזָק שֶׁיְּכוֹלָה לְהַכְנִיסוֹ בְּחוֹרִים וּסְדָקִים, וְשֶׁלֹּא יְהֵא חָלָק מִדַּי בְּאֹפֶן שֶׁאִם תִּהְיֶה טִפַּת דָּם תּוּכַל לִדְבֹּק בּוֹ.
{מקור הדין בשו"ת שבט הלוי יו"ד ס"ס ק´ ובמשמרת הטהרה חלק ב´ עמ´ שד"מ.}