מי שנשתטית אשתו
טז
וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁתַּטֵּית אִשְׁתּוֹ, אוֹ שֶׁחָלְתָה חֹלִי הַמּוֹנֵעַ מִמֶּנָּה לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ, כָּל שֶׁשָּׁהָה עִמָּהּ בַּעֲלָהּ שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר בְּטִפּוּלִים רְפוּאִיִּים וְטוֹעֵן שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִסְבֹּל לִחְיוֹת בְּלֹא אִשָּׁה, יָכוֹל בֵּית הַדִּין לְהַתִּיר לוֹ לִשָּׂא אִשָּׁה נוֹסֶפֶת וְאֵין מַצְרִיכִים אוֹתוֹ לְהַמְתִּין אוּלַי תִּתְרַפֵּא.
{כך כתב בשו"ת צמח צדק שיש להתיר לו ע"י שיחתמו לו על זה מאה רבנים. וריב"ש סימן קכ"ז, וכן הב"ש בסוף סימן ע"ט כתב שלהכריחו להמתין יותר הוא חומרא בלא טעם, וכ"כ בשו"ת כוכב מיעקב קובו אבע"ז סימן ז´ והובא בספר אבני האפוד, ובשו"ת יד אליעזר, ומובאים הדברים בשו"ת יביע אומר חלק שביעי אבע"ז סימן ב´, אות ד´ ובסימן ה´ אות ד´.}