הלך ממקום שנהגו למקום שלא נהגו
ט
אַשְׁכְּנַזִּי שֶׁהָלַךְ מִמָּקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ אִסּוּר לְמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בּוֹ לֶאֱסֹר יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לָשֵׂאת אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ וְיֵשׁ מַתִּירִים, וְיֵשׁ לְהָקֵל בָּזֶה, מִטַּעַם שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ הַיּוֹם אֶלָּא מֵחֲמַת הַמִּנְהָג שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָן הַקְּהִלּוֹת לֶאֱסֹר וְלֹא מֵחֲמַת חֵרֶם הַקַּדְמוֹנִים עַצְמוֹ שֶׁהָיָה עַד לְסוֹף הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי.
{בשו"ת הר"ן סימן מ"ח כתב שאין אומרים שמפני שיצא ממקומו יהא החרם מסולק מעליו וכן הביא בשו"ת מהרש"ל סימן י"ד ובים של שלמה יבמות פרק ו´ סימן מ"א אפילו הלך שם להשתקע, מכל מקום, כתב שאם יצא בלא אשה ממקום שנהגו לאסור לא חל עליו האיסור, ובמקום שלא נהגו לאסור יוכל לשאת כמה נשים. לעומתם בשו"ת מהריב"ל ח"ג סי´ ק"כ כתב שהיוצא ממקום שנהגו איסור למקום שלא נהגו יכול לישא כמה נשים אפילו אם כבר נשא אשה במקום הראשון וכ"כ בשו"ת מהר"מ אלאשקר סימן מ"ט, שו"ת רד"ק בית י"ד חדר ב´, שו"ת מהרשד"ם סימן קמ"ט ועוד.
ומה שכתבנו שהיה החרם עד לסוף האלף החמישי, כך כתבו הרשב"א ומהרי"ק והובא בבית יוסף ושו"ע ודרכי משה ושו"ת הרדב"ז ומכאן ואילך אינו אלא מנהג שנהגו להחמיר וכן כתבו בשו"ת מהרשד"מ, ופני משה חלק ב´ סימן קי"ז.
מה שאמרנו שמחלוקות הפוסקים בדין לשאת אשה על אשתו נידונות לקולא כך כתבו הרבה אחרונים דרכי משה, ב"ש ס"ק כ"א ובסימן ס"ו ס"ק י"א, וח"מ שם ס"ק י"ח כתב שחרם רבנו גרשם קל מאיסור תורה וכן בשו"ת מהרש"ם אבע"ז סי´ ע"ח, ועוד.}