גם עקרה צריכה להמתין
לא
לֹא חִלְּקוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אִם הִיא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהוֹלִיד אוֹ אִם הָיָה בַּעֲלָהּ פָּרוּשׁ מִמֶּנָּה בְּוַדָּאוּת זְמַן רַב, אֲפִלּוּ הִפִּילָה לְאַחַר שֶׁנִתְגָּרְשָׁה אוֹ נִתְאַלְמְנָה, אוֹ אֲפִלּוּ הִיא עֲדַיִן בְּתוּלָה, צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁהֵם תִּשְׁעִים יוֹם.
{גמרא יבמות מב: "הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה, או שהיה לה כעס בבית בעלה או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין, או שהיה בעלה זקן או חולה, או שהיתה היא חולה או שהפילה לאחר מיתת בעלה, או שהיתה עקרה או זקינה, או קטנה או איילונית או שאינה ראויה לילד צריכה להמתין שלושה חודשים דברי רבי מאיר...". וכן פסקו רי"ף, רא"ש, ורמב"ם בהלכות גרושין פרק י"א הלכה כ´ ומרן השו"ע אבע"ז סימן י"ג סעיף א´.}