פריעת חוב בממון אינה מעכבת מתן הגט
כב
אִם אֵין לְאִישׁ דֵּי מָמוֹן לְשַׁלֵּם לְאִשְׁתּוֹ אֶת כְּתֻבָּתָהּ, וְכֵן כָּל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם, אֵין זֶה מְעַכֵּב אֶת נְתִינַת הַגֵּט, אֶלָּא אִם פָּסְקוּ בֵּית הַדִּין שֶׁעַל הָאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ יִתֵּן גֵּט, וְהַמָּמוֹן יִזָּקֵף עָלָיו בְּחוֹב, וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְשַׁלֵּם.
{בשו"ע אבע"ז סימן קי"ט סעיף ו´ כתב הרמ"א בשם תשובת הרא"ש והריב"ש "ואפילו אין לו לשלם לה הכתובה ונדונייתה, אינה יכול לעכב משום זה את הגירושין, אלא תתגרש, ותתבע אותו מה שחייב לה", וכן הלכה.}