מי כשר לפסוק במראות
א
מִצַּד הַדִּין יָכוֹל כָּל אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל לִפְסֹק בִּרְאִיַּת מַרְאוֹת, בֵּין מַרְאוֹת דְּאוֹרַיְתָא וּבֵין דְּרַבָּנָן, וּבִתְנַאי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֵילוּ צְבָעִים טְמֵאִים וְאֵילוּ טְהוֹרִים וְהוּא בַּעַל רְאִיָּה טוֹבָה וְיוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל וּלְהַגְדִּיר בְּכָל מַרְאֶה אֵיזֶה סוּג צֶבַע הוּא, וְאֵין צֹרֶךְ בָּזֶה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סְמִיכַת חֲכָמִים מְיֻחֶדֶת לְהוֹרוֹת.
אֲבָל בְּהַרְבֵּה מֵהַמִּקְרִים מִתְלַוָּה אֶל הַמַּרְאֶה שְׁאֵלָה בְּדִינֵי טָהֳרָה, וּבְשֶׁל כָּךְ יֵשׁ צֹרֶךְ בְּחָכָם שֶׁהוּא רַב מוֹרֵה הוֹרָאָה מֻבְהָק שֶׁנִּסְמַךְ לְהוֹרוֹת בְּדִינִים אֵלּוּ. לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ עָדִיף רַב מוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁנִּסְמַךְ לְהוֹרוֹת בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַנּוֹהֲגִים לַהֲלָכָה בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם אֶחָד וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעָדִיף "חָכָם שָׁלֵם" עַל "חֲצִי חָכָם". וְגַם בְּרַב גָּדוֹל הַבָּקִי בְּכָל חַדְרֵי הַתּוֹרָה קַיְמָא לָן כֹּחָא דְּהֶתֵּרָא עָדִיף, וְהֶחָכָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְהַתִּיר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ וְכֹחוֹ רַב בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וּכְלָלֵי הַהוֹרָאָה לְהַתִּיר, הוּא הַמֻּבְחָר יוֹתֵר, שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מְלַכְלֵךְ יָדָיו בְּדָם וְשָׁפִיר וְשִׁלְיָה וּמְבַזֶּה כְּבוֹדוֹ עַל מְנָת לְהַתִּיר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, וּבְדֶרֶךְ רַבּוֹתֵינוּ חַכְמֵי הַגְּמָרָא שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן עַל חָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּמַרְאוֹת דָּמִים לְהַתִּיר.
{גמ´ ברכות ד. "כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה וכו´..."
גמ´ בבא מציעא פד: "...נפק לבי מדרשא אייתו לקמיה שתין מיני דמא, טהרינהו, הוה קא מרנני רבנן ואמרי סלקא דעתך לית בהו חד ספק, אמר להו אם כמותי הוא יהיו כולם זכרים ואם לאו תהא נקבה אחת ביניהם, היו כולם זכרים ואסיקו להו ר´ אלעזר על שמיה, תניא, אמר רבי כמה פריה ורביה ביטלה רשעה זו מישראל".}