בשעה שנותן את הגט צריך שיודיעה מה נותן לה
עז
מִסְּמִיכוּת הַמִּלִּים "סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ" לִמְּדוּנוּ חֲכָמִים שֶׁצָּרִיךְ הַבַּעַל כְּשֶׁנּוֹתֵן אֶת הַגֵּט בְּיַד הָאִשָּׁה לְהוֹדִיעָהּ שֶׁגֵּט הוּא זֶה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ לְשֵׁם כְּרִיתוּת, וְלָכֵן לִפְנֵי שֶׁמַּנִּיחַ הַבַּעַל אֶת הַגֵּט עַל כַּף יָדָהּ הַמּוּשֶׁטֶת צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ וַהֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם.
{מרן השו"ע סימן קל"ו סעיפים א´, ב´. ומקור הדין בגמרא גיטין עח. "מתניתין, אמר לה כנסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחוריו קוראה בו והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטך, נתן בידה והיא ישנה, נעורה קוראה והרי הוא גטה אינו גט עד שיאמר לה הא גטך".
וכן פסק הרמב"ם בפרק א´ מהלכות גרושין הלכה י"א "המגרש צריך שיאמר לה כשיתן לה הגט הרי זה גטך. או הוא גטך וכיוצא בזה, ואם נתן בידה ולא אמר כלום הרי זה גט פסול. במה דברים אמורים כשלא היה מדבר עמה על עסקי גטה. אבל אם היה מדבר על עסקי גטה ונטל הגט ונתן בידה ולא אמר כלום הרי זה גט כשר".}