אם כפאוהו בית דין או גויים לתת גט כשאינו חייב בכך
ח
הָיְתָה הָאִשָּׁה רוֹצָה בַּגֵּרוּשִׁין וְאֵין הַבַּעַל מִתְרַצֶּה לִתֵּן גֵּט, וְאֵין הוּא מֵאֵלּוּ שֶׁכּוֹפִין אוֹתָם לִתֵּן גֵּט, שֶׁהִזְכַּרְנוּם לְעֵיל בִּסְעִיף ו´, אִם כָּפוּהוּ בֵּית דִּין לִתֵּן הֲרֵי הַגֵּט פָּסוּל, וְאִם כָּפוּהוּ אֲחֵרִים לְכָךְ הֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל, וְאִם מֵת הַבַּעַל לִפְנֵי שֶׁנָּתַן גֵּט כָּשֵׁר, אִם הָיָה הַגֵּט שֶׁקִּבְּלָה פָּסוּל הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה מִלִּנָּשֵׂא עַתָּה לְכֹהֵן, וְאִם הָיָה הַגֵּט בָּטֵל הֲרֵי דִּינָהּ לְעִנְיָן זֶה כְּאַלְמָנָה וּמֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לְכֹהֵן.