קנא לה בעלה ונסתרה
ח
וְכֵן בַּעַל שֶׁנֶּחְשְׁדָה אִשְׁתּוֹ בְּעֵינָיו, וּלְבַשְׁתּוֹ רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ, וְאָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי, וְעַל אַף קִנּוּיוֹ הָלְכָה וְנִסְתְּרָה עִם אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, וְרָאוּהָ שְׁנֵי עֵדִים, אִם שָׁהֲתָה עִם אוֹתוֹ אָדָם פֶּרֶק זְמַן שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא עָלֶיהָ הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ וּלְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי, וְזֶה אַף אִם אוֹתוֹ פְּלוֹנִי הוּא אָבִיהָ אוֹ אָחִיהָ, אוֹ גּוֹי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִנָּשֵׂא לָהֶם, מִכָּל מָקוֹם אֲסוּרָה עַל בַּעֲלָהּ.
{מקור הלכה זו בתחילת מסכת סוטה וכתבה מרן בשולחן ערוך סימן קע"ח, ובגמ´ סוטה כד. בשם רב הונא. ולענין כמה הוא זמן הסתירה שבו אנו אומרים שיכל לבוא עליה ולאוסרה על בעלה, יש בזה כמה וכמה שיטות באחרונים, ולהלכה אנו מחזיקים שארבע דקות הוא הזמן הקצר ביותר ליחוד, ומרן השו"ע נקט לישנא דגמרא כדי צלית ביצה וגמיעתה. כמ"ש בגמרא סוטה צ. בשם רבי עקיבא.}