שלא יתיחד הבעל עם אשתו בזמן שבין הכתיבה למסירה
עט
גַּם לְאַחַר שֶׁהֻשְׁלְמָה מְלֶאכֶת כְּתִיבַת וַחֲתִימַת הַגֵּט וַעֲדַיִן לֹא נִמְסַר לְיַד הָאִשָּׁה, חָל אִסּוּר עַל הַבַּעַל לְהִתְיַחֵד עִם אִשְׁתּוֹ, וְטַעַם אִסּוּר זֶה שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, וְיִתֵּן אֶת הַגֵּט רַק לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה וְיֵצֵא לַעַז עַל הַוָּלָד שֶׁנּוֹלַד מִפְּנוּיָה לְאַחַר מַתַּן הַגֵּט, וְאִם עָבַר וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ וְאַחַר כָּךְ נָתַן בְּיָדָהּ אֶת הַגֵּט מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לְאַחֵר לְכַתְּחִלָּה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲסוּרָה לִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא רַק בְּדִיעֲבַד אִם נִשֵּׂאת כְּבָר לְאַחֵר לֹא תֵּצֵא. וְכָל זֶה כְּשֶׁשָּׁלַח הַבַּעַל אֶת הַגֵּט לָאִשָּׁה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֲבָל אִם הוּא נוֹתְנוֹ לָהּ בְּעַצְמוֹ לֹא נֶחְלְקוּ, שֶׁאִם עָבַר וּנְתָנוֹ לָהּ מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לְאַחֵר לְכַתְּחִלָּה. וְנִקְרָא גֵּט זֶה גֵּט יָשָׁן בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים מִטַּעַם שֶׁנִּתְיַשֵּׁן זְמַנּוֹ לְאַחַר שֶׁנִּתְיַחֵד עִמָּהּ.
{בגמרא גיטין עט: "מתניתין, בית שמאי אומרים פוטר אדם את אשתו בגט ישן ובית הלל אוסרים ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה" וכן הוא ברמב"ם בהלכות גרושין פרק ג´ הלכה ה´, ובמרן השו"ע סימן קמ"ח סעיף א´.}