מה הדין כשיש בין החפיפה והעיון לטבילה יותר מיום. וכשחל ליל טבילה בליל שבת או מוצ'ש
ז
אִם חָל לֵיל טְבִילָתָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, חוֹפֶפֶת בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְטוֹבֶלֶת מִיָּד. וְאִם חָל לֵיל טְבִילָתָהּ בְּלֵיל שַׁבָּת, חוֹפֶפֶת בַּיּוֹם וְטוֹבֶלֶת בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְתִשְׁמֹר עַצְמָהּ מִלְּהִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים שֶׁיְּכוֹלִים לִגְרֹם לַחֲצִיצָה שֶׁהֲרֵי לֹא יְכוֹלָה לַחֲזֹר וְלַחְפֹּף בְּמִקְוֶה.
{וראה מה שכתבנו בפרק י"ג סעיפים ז´ ח´.}
ח
חָל לֵיל טְבִילָתָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְהוּא יוֹם טוֹב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָחֹף אָז, תָּחֹף בְּיוֹם שִׁשִּׁי, וְכֵן אִם חָלוּ שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים בְּיוֹם חֲמִישִׁי וְשִׁשִּׁי, וְחָל לֵיל טְבִילָתָהּ בְּלֵיל שַׁבָּת, תָּחֹף בְּיוֹם רְבִיעִי בְּשַׁבָּת, וְתִקְשֹׁר שַׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבְּלוּ, וּבִשְׁעַת טְבִילָה תְּעַיֵּן וְתִבְדֹּק הֵיטֵב כָּל גּוּפָהּ וְשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ, וְתָדִיחַ בֵּית הַסְּתָרִים בְּמַיִם חַמִּים, וְכֵן תַּחְצֹץ שִׁנֶּיהָ בְּטוֹב בִּשְׁעַת הַטְּבִילָה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ פֵּרוּרִין וְלֹא בָּשָׂר וְלֹא עֶצֶם.
ט
גַּם בִּימֵי הַחֹל אִם חָפְפָה וְעִיְּנָה בְּעַצְמָהּ בְּיוֹם אֶחָד וְטָבְלָה בְּלֵיל יוֹם אַחֵר עָלְתָה לָהּ טְבִילָה.
י
אִם מִסִּבָּה כָּל שֶׁהִיא שָׁהֲתָה בֵּין חֲפִיפָה לִטְבִילָה וְנִתְעַסְּקָה בִּדְבָרִים הַגּוֹרְמִים חֲצִיצָה, צְרִיכָה לִבְדֹּק עַצְמָהּ לִפְנֵי שֶׁתִּטְבֹּל, שֶׁמָּא דָּבַק בָּהּ דָּבָר מֵהַדְּבָרִים הַחוֹצְצִים.