שזוכה הבעל בירושת אשתו · קה
אִם עוֹבֶרֶת הָאִשָּׁה עֲבֵרוֹת וְאֵינָהּ מַכְשִׁילָה בָּהֶן אֶת בַּעֲלָהּ יֵשׁ לְחַלֵּק, שֶׁאִם אֵין בַּעֲבֵרוֹת אֵלּוּ אִסּוּר כָּרֵת, כְּגוֹן שֶׁאוֹכֶלֶת בְּלֹא שֶׁהֻפְרְשׁוּ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת אוֹ אוֹכֶלֶת בָּשָׂר אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים וְכֵן שְׁאָר עֲבֵרוֹת, בֵּין שֶׁהֵן בְּלָאו מִדְּאוֹרַיְתָא וּבֵין מִדְּרַבָּנָן, אֵינָהּ מַפְסִידָה כְּתֻבָּתָהּ. אוּלָם, אִם עוֹבֶרֶת בְּעַצְמָהּ אִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּרֵת, כְּגוֹן שֶׁהִיא מְחַלֶּלֶת שַׁבָּת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפַרְהֶסְיָא, חָמֵץ בְּפֶסַח, אֲכִילָה בְּיוֹם כִּפּוּר, אֲכִילַת חֵלֶב אוֹ דָּם, אִסּוּרִים אֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מַכְשֶׁלֶת אֶת בַּעֲלָהּ בָּהֶם, הֲרֵי זוֹ הִפְסִידָה כְּתֻבָּתָהּ. וְכֵן אִם נוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּמֶת, הֱיוֹת וְעָווֹן זֶה עָלוּל חַס וְשָׁלוֹם לִגְרוֹם לְבָנֶיהָ שֶׁיָּמוּתוּ, הֲרֵי זוֹ יוֹצֵאת שֶׁלֹּא בִּכְתֻבָּה אֶלָּא אִם כֵּן גַּם בַּעֲלָהּ עוֹבֵר בָּזֶה, שֶׁאָז אֵין לוֹ טַעֲנָה כְּלַפֶּיהָ.
{אם עוברת בלאוין או עשה שאין בהם כרת כתב הב"ש בשם תשובת הרא"ש כלל ל"ב סימן ג´ שלא אבדה כתובתה, ואם הם איסורים שיש בהם כרת, היות ויש ראשונים שפוסקים שאף על פי שאינה מכשלת את בעלה בהם אבדה כתובתה, יכול הבעל לטעון בזה קים לי כהנך ראשונים, והיות והוא מוחזק אי אפשר להוציא ממנו סך כתובתה ותוספת כך כתב בשו"ת יביע אומר חלק שלישי סימן כ"א אות י"ז, י"ח. ומה שאמרנו שנודרת ואינה מקיימת יוצאת שלא בכתובתה מקור הדין בגמרא כתובות עב. וראה בבאורים לסעיף ק"ב.}