קהלה שעברה ממקום שנהגו למקום שלא נהגו
יג
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא מָקוֹם שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה בּוֹ תַּקָּנָה זוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, וְלָכֵן קְהִלּוֹת מֵאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ וְהִמְשִׁיכוּ לִשְׁמֹר כָּאן עַל מִנְהָגָם בַּתַּקָּנָה הַנַּ"ל, רְשׁוּת הִיא בְּיָדָם, אַךְ אֵינָהּ בְּגֶדֶר חוֹבָה, וִיכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ וְלִנְהֹג בְּמִנְהֲגֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים זֹאת בִּשְׁאָר תַּקָּנוֹת, כְּגוֹן אִסּוּר אֲכִילַת קִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח, וּבְדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכַדּוֹמֶה. אֶלָּא שֶׁבְּדָבָר זֶה יֵשׁ לָלֶכֶת אַחַר הַמֵּקֵל בִּמְקוֹם הַצֹּרֶךְ, כְּמוֹ שֶּׁבֵּאַרְנוּ בִּסְעִיף ט´, וּלְקַמָּן נְבָאֵר הַגְּדָרִים הַהִלְכָתִיִּים שֶׁעַל פִּיהֶם מַתִּירִים גַּם לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז לָשֵׂאת נָשִׁים נוֹסָפוֹת.
{וראה עוד בזה בפרק י"ח סעיף כ"ג, ומובא בשו"ת חתם סופר סימן ג´ שהרבנים המחמירים בחדר"ג רבים חללים הפילו, ויודע הוא בשלושה שיצאו לגמרי מן הדת, ומובא בשם הגאון בעל פאת השלחן, רבי ישראל משקלוב, שאמר בשם הגר"א זצ"ל שאילו היה הדבר עולה בידו, היה מוכן לבטל תורה ותפלה, ולכתת רגליו מעיר לעיר, וממדינה למדינה, להשפיע על רבני המקומות לבטל לגמרי החרם דרגמ"ה שלא לישא שתי נשים. והובאו הדברים בספר בית יוסף חדש מהגאון רבי עקיבא יוסף שליזנגר.
וכן מובא בנוסח מכתב שכתב הרב הגאון שמואל העליר מצפת, משנת תרל"ו להרה"ג הנ"ל רבי עקיבא יוסף שלזינגר, וזאת לשונו "הנני מעיד עלי שמים וארץ כי כמה פעמים שמעתי מהגאון החסיד רבי ישראל משקלוב זצ"ל מחבר ספר פאת השלחן, ששמע מפי הגאון האמיתי החסיד רבנו אליהו מוילנא זיע"א, כי אילו היה הדבר עולה בידו היה מבטל תורה ותפילה ומסבב מעיר לעיר וממדינה למדינה לבטל החרם דרבנו גרשום בענין איסור לשאת שתי נשים, כי על ידי ביטול החרם תהיה התקרבות הגאולה. וגם להשפיע שהכהנים ישאו כפיהם לברך ברכת כהנים בכל יום". ובתשובת ב"י אבע"ז הלכות כתובות סימן י"ד כתב לדחות דברי מהר"י די מולינא שערער על פסק מרן וחכמים אחרים עמו להורות היתר לאשכנזי הדר בארץ ישראל לשאת אשה על אשתו וכתב עליו מרן בתוך דבריו "זאת ועוד עמו אתוכח כי מה לו כי נזעק לצאת לריב מהר ולתקוע עצמו לאסור בדבר זה, לפני זמן לא רב היה חכם אשכנזי בירושלים ת"ו זקן ויושב בישיבה שהיתה לו אשה בת בנים, ונשא אשה אחרת עליה, והיו שם הרה"ג הזקן רבי קולונימוס וחכמים אשכנזים אחרים ולא היה פוצה פה ומצפצף, ולמה לא הציל בעת ההיא, לצאת לקראת נשק למחות בידו, וכי משוא פנים יש בדבר, ועוד דהא קימ"ל דהלכתא כסוגיאן דעלמא, והנה בסלוניקי וקושטא ויתר קהילות תוגרמא אשר שם קהילות גדולות מהאשכנזים, וגם במלכות הזאת, מעולם לא נשמע שינדו לשום אשכנזי שנשא אשה על אשתו, ואיך יקום הוא לעשות דבר שלא נשמע ולא נראה כמוהו, ולהתעבר על ריב לא לו, כי הוא ספרדי שמעולם לא קבלו עליהם תקנת רבנו גרשום" עכת"ד. ומובאים הדברים בשו"ת יביע אומר חלק חמישי אבע"ז סימן א´.}