דילוג לתוכן תוכן העניינים
- האמונה - שירת החיים של היהודי - מהאדמור מסלונים
- פרק א' - עוון שנאת חינם - סיבה לחורבן בית המקדש א - עלבון שהמיט שואה וחורבן המקדשב - השתדלות היצר לעכב גאולתן של ישראלג - ומה יצדק אנוש במעשיו הטובים כל עוד טמאתו בו - שנאת חינם
- פרק ב' - אהבת ישראל מורה על אהבת ה' א - אהבת הבריות כדרך לאהבת ה'ב - מי שהאב חביב עליו - גם בניו חביבים עליו (בעש''ט)ג - השונא לישראל, כשונא את הקדוש-ברוך-הוא
- פרק ג' - סיבות המחייבות אהבת ישראל א - היות שנשמותינו ממחצב אחד, ראוי לכל אחד להרגיש כאב או שמחת חבירוב - יסוד כל המצוות - אהבת הזולתג - ואהבת לרעך כמוךד - כל נשמות ישראל חלק אלוקָ ממעלה - שלא יכשל בעוון ''לא תשנא את אחיך בלבבך''ו - עוד סיבה המחייבת אהבה - האסונות הנובעים מעוון השנאהז - מצות אהבת ישראל ביד כל אחד ואחד לקיימה בכל אופןח - חביבותן של ישראל בעיני ה' - כסיבה לאהבת ישראלפסוקים בתורה המבארים חביבותם וחשיבותם של ישראלט - מאמרי חכמינו זכרונם לברכה המבארים חביבותן של ישראלי - חביבותן וחשיבותן של ישראל בלשונות של התפילות
- פרק ד' - אין מלך בלא איחוד העם א - אחדות העם הוא קיום המלכותב - לעשות המצוות ולהתפלל מתוך אחדות עם כל אחד ואחד מישראלג - על ידי מצות ואהבת לרעך כמוך - תפילתו עולה ועושה פרי למעלהד - האחדות מקנה את מעלות האדם אף לזולתו, ועל ידי כך מגיע כל אחד לשלמותו
- פרק ה' - איסור ''לא תשנא את אחיך בלבבך'' א - הלאו של שנאת ישראלב - בחומר האיסור של שנאת חינםג - השנאה - שורש כל הרעותד - גדרי עוון השנאהה - הקללות שמביא אדם על עצמו בעוון השנאה
- פרק ו' - הפרוד נובע מתאוה - לתאוה יבקש נפרד
- פרק ז' - אי אפשר להגיע לקיום שלימות המצוות רק על ידי אהבת ישראל
- פרק ח' - המרחם ואוהב את הבריות נידון מידה כנגד מידה
- פרק ט' - אין מרוממים מן השמים לאדם - אלא כפי הנהגתו באהבה וברחמנות אהבת ישראל כסיבה לגדלות האדםיהודה זכה למלכות מפני דאגתו לצבור כאמור במכילתא
- פרק י' - המצטיין במידת ''נושא בעול עם חבירו'' זוכה למלכות
- פרק י''א - זהירות מיוחדת לאהבת הבריות נדרשת מהתלמידי חכמים
- פרק י''ב - שנאת הרשעים א - חרטתו של רוצח \ סיפורב - כיצד מחזירים בתשובה \ סיפורג - ישראל - אף על פי שחטא - ישראל הוא, וסופו לחזור בתשובה \ סיפורד - אהבת ישראל ושנאת רשעיםו - אסור לדבר סרה אפילו על הרשעיםז - יתמו חטאים ולא חוטאים \ סיפור
- פרק י''ג - שלימות אהבת ישראל אצל גדולי ישראל \ סיפורים א - מדרגה מופלגת באהבת ישראלב - רבי ישמעאל חרד לכבודן של בנות ישראלג - מחל על כבודו - מאהבת ישראלד - גאון בישראל ונזהר בכבודו של ילד קטןה - נדחק בקושי פרנסה ובעיקר שלא לבייש אדם מישראלו - אכל אוכל פגום בדומיה ובלבד שלא לפגועז - סיכן עצמו במאכלו ובלבד שלא לפגועח - חרדתו ודקדוקיו של רבי ישראל מסלנט באהבת ישראלט - הנהגות ''החפץ חיים'' וזהירותו בכבוד הזולתי - הנהגות אהבת ישראל אצל הסבא מסלבודקהיא - מצוואת רבי אלכסנדר זיסקינד זצ''ליב - אהבת ישראל - רבי ברוך בר מקמניץ
- פרק י''ד - והלכת בדרכיו הקדמהא - מי אל כמוךב - נשא עווןג - ועובר על פשעד - לשארית נחלתוה - לא החזיק לעד אפוו - כי חפץ חסד הואז - ישוב ירחמנוח - יכבוש עוונותינוט - ותשליך במצלות ים כל חטאתםי - תתן אמת ליעקביא - חסד לאברהםיב - אשר נשבעת לאבותינויג - מימי קדם
- פרק ט''ו - פעולות הטבה לזולת כדרך לקנית אהבת ישראל א - ''פעולות של הטבה''ב - פעולה חיצונית של הטבה הופכת משונא לאוהב \ סיפורג - ספור נוסף לרעיון הנ''לד - ההשתדלות בהטבת הזולת מגדילה את הקשר והאהבהה - הנהגות הטבה
- פרק ט''ז - התחזקות באמונה - מסלקת הקינאה ושנאה
- פרק י''ז - בגנות המחלוקת א - בעלי מחלוקת - הקשים שבחמשה מיני ערב רבב - פרי המחלוקתג - מדברי הרמב''ם אודות רעת המחלוקתד - מחלוקת קשה מעוון עבודה זרהה - רמז נפלא באותיות ''מחלוקת''ו - ויתר הקדוש-ברוך-הוא על עוון עבודה זרה ולא ויתר על עוון המחלוקת ושנאת חינםז - גדול השלום
- פרק י''ח - מחלוקת בין העדות השונות א - איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים - שמאי והללב - מחלוקת בין החסידיות השונות - עצת היצר היא ואינה לשם שמיםג - אזהרתו של הגאון רבי אהרן ראטה בעניין מחלוקת שבין החסידיםד - אזהרת הרב בעל ''התניא'' בעניין מחלוקת בין חסידיות שונות הנזכרה - הפילוגים והמחלוקות במחנה הדתי (מה''חפץ חיים'')ו - מהגאון רבי משה פיינשטיין זכר צדיק לברכה בעניין הנזכר לעילז - עיקר עבודת היצר - מחלוקת בין הצדיקים ועובדי ה'
- פרק י''ט - הסר כעס מלבך א - כל הכועס כאלו עובד עבודה זרהג - תוצאות מסכנות \ עובדותד - עד דכדוכה של נפש \ סיפורה - עונשו של רגזן \ סיפורו - שב ואל תעשה עדיף \ סיפורז - סיפור הנסיון
- פרק כ' - לדון לכף זכות א - הדרך הטובה ביותר לסלק השנאה - לדון לכף זכותב - מדיני המצוה - לדון לכף זכותג - הדן לכף זכות - מקל צער השכינה \ סיפורד - החורץ משפט חבירו לחובה - חורץ בזה את משפטו של עצמו לחובהה - הדן לכף זכות מעלתו חשובה מאוד בשמים עד ששולחין לו שלום \ סיפורו - כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם לאדםז - כף זכות - עד היכן \ סיפורח - מעשה נורא מחוסר זהירות לדון לכף זכותט - לשפוט במתינות - מונע שפיכת דם נקי \ סיפורי - לברר את המעשה מהנחשד ולא להשאיר בליבך את החשד
- פרק כ''א - איסור לשון הרע א - אין לך דבר המרחיק את האדם מקונו כעוון לשון הרעב - עובר על כל התורה כולה וככופר בעיקרג - אין תפילתו עולה לפני ה' יתברךד - המדבר לשון הרע מעורר את המקטרג העליון לקטרג על בני אדםה - המדבר דיבורים אסורים - טומאת אותן דיבורים אוחזת בדיבורי הקדושה שמוציא מפיו ומטמאתןז - עיקר התיקון לעוונות האדם - שמירת פיו ולשונו והוא יותר מתעניות וסיגופיםח - עוון הלשון די ומספיק הוא להגלות את ישראל ולשעבדם בפרך בין האמותי - לשון הרע - פרי השנאהיב - אי אפשר לשער גודל היסורין והצרות שסובל אדם בשביל דיבור אחדיג - המספר לשון הרע נידון בעניותיד - כל מיני נגעים באים עליוטו - גם מי שלא נענש בצרעת בגופו - נשמתו מצורעת בחטאטז - צרעת נשמתו תתגלה לעתיד לבואיז - מדוע עונש העניות על עוון לשון הרע הוא מידה כנגד מידהיח - שש הנה שנא ה' והשביעית - שהיא לשון הרע - קשה מכלםיט - הגאון הצדיק רבי יצחק בלאזר לאחר פטירתו נתגלה לספר כמה חמור עוון הלשון בשמיםכ - חטא הלשון נורא מאוד, אין מסנגר על חטא זהכא - המדבר לשון הרע יוצא נקי מכל נכסיו הרוחניים ומאבדםכב - מדברי רבותינו בדבר החיוב ללמד בספר ''חפץ חיים'' - הילכות לשון הרעכג - על מי מותר ומצוה לספר בגנותםכד - ספורים בנושא ''לשון הרע''כה - ענשו של בעל הלשון - גלגול כלבכו - הנהגות גדולי ישראל וזהירותם מעוון הלשוןכז - מהי תשובתו של בעל הלשון?כח - תפלה על שמירת הלשון
- פרק כ''ב - מאהבת ישראל לקיים בהם מצות תוכחה א - מניעת התוכחה מקורה שנאהב - למה דומה זה שאינו מוכיח את חבירוג - מי שאינו מוכיח - נושא חטא החוטא עליוד - הוכח חברך מאהבהה - תוכחה - החסד הגדול ביותר בעולם שאפשר לעשות לזולתוו - ולא תשא עליו חטא - ולא תגדיל עליו את חטאוז - כיצד מוכיחין \ סיפורח - מצות תוכחה - חובת כל ישראל - הערבין זה לזהט - כשאין התוכחה יוצאת מלב טהור ונקי ולשם שמים - אינה פועלתי - כשבמוכיח יש שמץ מאותו עוון שהוא מוכיח עליו, נענש על תוכחתויא - אל יתרשל מלהוכיח, ואף שנדמה לו שדבריו לא נכנסים לאוזני השומעיםיב - לעולם תהא מושכר במצות תוכחה \ סיפוריג - מעשה בהגאון מהרש''ל שהיה אוהב תוכחת מוסריד - רב בעירו נתפס על בני עיר \ סיפורטו - קצת מהלכות תוכחהטז - המוכיח חבירו ברבים ומביישו - חוטא גדוליז - בזמננו יש הרבה הפטורים ממצות תוכחהיח - הכין עצמו קדם שיוכיח כדי שלא יכעס בשעת התוכחה \ סיפוריט - מי שאינו מוכיח כראוי יכול להיכשל בעוון הלבנת פני חבירוכ - הדרכה למצות תוכחה
- פרק כ''ג - חומר איסור המלבין פני חבירו א - איסור הלבנת פניםב - כל המלבין פני חבירו כאילו שופך דמיםג - המלבין פני חבירו כהורגו כמה פעמיםד - אסור הלבנת פנים אפילו על אדם השפל ביותר \ סיפורה - סבל יסורי עווני נוראים והעיקר שלא לבייש \ סיפורו - חכמים המה להטיב - ספורים מחכמי גדולי ישראל כדי שלא לביישז - והלכת בדרכיו
- פרק כ''ד - לא תיקום ולא תיטור א - נקימה ונטירהב - תנצח האהבה את השנאהג - התבוננות נפלאה להעביר על המידהד - אמונה כדרך לנצחון - מידת הנקימה והנטירה \ משלה - והלכת בדרכיוו - מפתויי היצר
- פרק כ''ה - שלום א - סימן לידע אם המחלוקת לשם שמים או לאוב - סימן נוסף להנזכר למעלהג - בזאת תבחנוד - קשה עונשה של מחלוקתה - שיגעון - כעס המחלוקתו - אין מי שניקה מעונש עוון המחלוקתז - אף בתי מדרשות נחרבו בעוון המחלוקתח - מחלוקת אצל בני תורה - חילול ה'ט - אוהב שלום ורודף שלום \ מחיי ה''חפץ חיים''י - אין בין נרדף לרודף אלא כחוט השערהיא - אל יקל בעיניך להחזיק במחלוקת ואפילו קטנהיב - מחלוקת בין איש לאישתו
- פרק כ''ו - כבוד הבריות א - דקדוק הדין במצער את הבריותב - עונשו של המבייש קשה מנשוא ואפילו הוא קטןג - מוטב שאכווה ולא אבייש!ד - התבוננות בריגשות הזולת - עד היכן?!ה - לעזרת עלובו - חזיון מופלאז - שמח לאיד לא ינקהח - האי''ש וחרדתוט - משמח את הבריותי - ואהבתם את הגריא - האי''ש ואצילותויב - כבוד חברך כמורא רבך
- פרק כ''ז - סבר פנים יפות א - ערכו של חיוך!ב - הארת פנים לזולתג - גדולים וקטנים זקוקים להארת פנים זה לזהד - להאיר פנים לזולתה - מידת הדין מחייבת סבר פנים יפותו - גם ברחוב להראות בפנים מאירותז - כוחו של חיוךח - בכל מצב עלינו למלא חובתנוט - סבר פנים יפות חלק מעבודת ה' יתברך
- פרק כ''ח - מעלת אמירת שלום א - התיר הקדוש ברוך הוא לשאול איש בשלום רעהו - בשמוב - הזילזול באמירת שלום, מקורו - גאווהג - הוי ''מקדים'' שלום לכל אדםד - הרגיל בשלום לכל אדם - מאריך ימיםה - מהנהגות רבותינו המצוינין במדותיהם, ובכללם הקדמת אמירת שלוםהמאירי כתבו - תוכחתו של רבי ישראל מסלנט \ סיפוריםז - ככל חשיבות הדבר כן הנסיון בכך גדולח - המקבל שלום ואינו מחזיר שלום - גזלןט - עידוד של טפיחה בגב מתוך חיבה - פריו רבי - לקבל עניים בסבר פנים יפות \ סיפוריא - לב אלמנה ארנן (איוב כ''ט, י''ג) \ סיפורים מגדולי ישראליב - קינאת סופרים חיובית ושלילית
- פרק כ''ט - מדבר שקר תרחק א - חותמו של הקדוש ברוך הוא - ''אמת''ב - מעשה ברבי יוסף - ''נוטר האמת''ג - האמת ניצחה \ סיפורד - חינוך לאמת ותועלתוה - ''חוששני אולי נענעתי בראשי כדרך הבטחה''ו - הבטיח לא לשבתז - אין לזוז מדיבור אמתח - ודובר אמת בלבבו \ סיפורים
- פרק ל' - לענווים יתן חן אין שבח כשבח הענווהא - ''והאיש משה ענו'' \ סיפורב - צנוע בתורתו \ סיפורג - נתגלתה גדלותו מתוך ענותנותו \ סיפורד - על מה בכה רבי למה שלמה זלמן מוולוז'יןה - ענותנות רבה של פראגו - ''הסכם'' הבזיונות והשפלות \ סיפורפרק ל''א - הכרת טובה לחבירוא - הכופר בטובת חבירו עונשו גדולב - ספורים מדהימים מהנהגת הכרת הטוב של גדולי ישראל (מספר ''מורשת אבות'')