פרק כ''א - איסור לשון הרע · כא - המדבר לשון הרע יוצא נקי מכל נכסיו הרוחניים ומאבדם
אכן, מה נורא הוא חטא הלשון. (ילקוט לקח טוב)
לעתיד לבוא, ליום הדין, מראים מצוות להרבה בני אדם שלא עשו אותן המצוות, ויאמרו: הלא לא עשינו זה! וישיבו להם: אותם שסיפרו עליכם רע הם עשו אלו המצוות, ונוטלים אותן מהם ונותנים לכם. וכן לרשעים מראים עבירות שלא עשו, וכשיאמרו: הלא לא עשינו, ישיבו להם: אלו העבירות עשו אותם אלה שספרתם עליהם לשון הרע, ונטלו מהם ונתווספו עליכם. (חובות הלבבות שער הכניעה פרק ז)
ואשר המגיד מהשמים ואמר למרן ה''בית יוסף'': דברי ''חובות הלבבות'' הללו הם אמת ויציב! ואילו היו יודעים בני אדם דבר זה, היו שמחים כשהיו שומעים שאומרים רע עליהם, כאילו נותנים להם מתנת כסף או זהב. (מגיד מישרים פרשת ויקהל). (נצור לשונך מרע)
ומעשה באחד מן החכמים שסיפרו עליו רע, וכשנודע הדבר לחסיד, שלח לאותו שסיפר עליו דורון, וכתב לו: אתה שלחת לי דורון מזכויותיך, ואני גמלתי לך בדורון זה ששלחתי לך. (חובות הלבבות - ארחות צדיקים)
וזהו באור הכתובים (תהלים ל''א, י''ט) ''תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם'' - יאלמו שפתי השקר של דוברי לשון הרע, שגורמים נזק לעצמם, שמאבדים זכיותיהם, והצדיקים זוכים בהם בעולם הבא, הם יראיך שנוטלים שכר נגד בני אדם אלה שדיברו עליהם לשון הרע. (מוהרי''ט פרשת תזריע). (מעם לועז)
מי שאינו לומד בספר היקר ''חפץ חיים'', אינו יכול להינצל מלשון הרע, אפילו שיודע שהוא עוון חמור עד מאוד, כמו מי שאינו לומד בשלחן ערוך הלכות שבת, שאינו יכול להינצל מחילול שבת אפילו שיודע שיש שבת בתורה, וזה ידוע ומפרסם לכל מי שלומד בספר הנזכר (ספר חשבון פרטי המצוות). (לשון חיים)
וכך כתב רבי אברהם מרדכי אלטר - האדמו''ר מגור: שתילמדו בספר ''חפץ חיים'' ו''שמירת הלשון'' על כל פנים בשני ימים בשבוע, ואעידה עלי שמים וארץ, כי אחרי שגמרתי הספרים הנזכרים לעיל הרגשתי בעצמי בזה פעולה לטובה. ולזאת, גם השלם במדותיו יתפעל על ידי זה, כי הכל צריכים לזה. (פסקי תשובה ג' רנ''ח)