אור ברסלב
כנסת ישראל פרק כ' - לדון לכף זכות › ג - הדן לכף זכות - מקל צער השכינה \ סיפור

כנסת ישראל

פרק כ' - לדון לכף זכות · ג - הדן לכף זכות - מקל צער השכינה \ סיפור

ב - מדיני המצוה - לדון לכף זכות

כתב רבנו החיד''א זצ''ל: אפשר לומר במה שכתבתי בכמה מקומות, דשמעתי מפה קדוש, הרב המופלא עיר וקדיש כבוד מורנו הרב רבי חיים בן עטר ז''ל, מעשה בחכם אחד שביזהו עשיר אחד ומחל לו תכף, וטעמא טעים, דאמרו בזוהר הקדוש דחטאוי דבר נש מכבידין גדפהא דשכינתא, ואם כן, אם איני מוחל לו - יש לו עוון, וחס וחלילה יש סרך צער לשכינה, ואם אני מוחל לו - לא נשאר עוון זה, ואני מקל בצער השכינה. אלו דברי פי חכם חן, וזה חסידות.

וממנו נלמד, דאם יש לדון לחבירו לחובה - אם דנו לחובה הוא עשה עוון ויש צער לשכינה. ואם דנו לכף זכות - אם כן לא חטא - ומקל צער מהשכינה. ועוד, שאם באמת לא חטא והוא דנו לחובה - הוא חוטא, והוא עצמו גורם צער לשכינה. וכבר כתבנו בעניותנו במקום אחר, דהרבה תועלת מגיע כשאדם מליץ טוב בעד חבירו, שגורם לסתום פי המקטרגים למעלה ומגביר הרחמים.

ואפשר שזה רמז ''בצדק'', שהיא השכינה שנקראת צדק. ''תשפוט עמיתך'', שתדין חברך לכף זכות, כי בזה אתה מקל בצער השכינה כביכול, חס וחלילה, באופן שכאשר תשפוט עמיתך, תן דעתך בשכינה, ותדון אותו לכף זכות. (מראית העין)

תוכן העניינים

כנסת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה