פרק ל' - לענווים יתן חן · ה - ענותנות רבה של פראג
רבי יחזקאל לנדוי, רבה של פרג, בעל ה''נודע ביהודה'', היה נוהג מדי שנה בשנה לרדת לפני התיבה בתפילת נעילה ביום הכפורים. על אף שלא היה מומחה בניגונים המסורתיים, חזקה עליו בקשתם של פרנסי הקהילה בפרג, שלא ישנה את מנהג המקום. מסורת היתה בידם שרב העיר מתפלל כשליח ציבור בתפילת נעילה.
בין המתפללים היה עני אחד המחזר על הפתחים. אותו עני האזין היטב לקולו של הרב במלים: ''מכלכל חיים בחסד''. ולמחרת יום הכפורים, כשחזר על פתחי בתי העיר כמנהגו לקבץ נדבות, היה חוזר ומזמר את הניגון ''מכלכל חיים'' של הרב, עם כל תנועותיו. הקהל נהנה מהצלחת חקויו וכבדהו בנדבות נוספות. ראשי הקהל ראו בזה קלות-ראש וזילזול בכבוד המרא דאתרא, בעל ה''נודע ביהודה'', והזהירוהו שיפסיק מיד, אחרת הוא יגורש מן העיר.
בצר לו הלך העני ל''נודע ביהודה'' ושח לו כי ראשי הקהילה איימו עליו שלא יחקה את ה''מכלכל חיים'', דבר שהוא לא עושה, חלילה, להשפיל את כבוד הרב, כי אם לשמח את הצבור שעל ידי זה ישיג תרומה נוספת. שמע הרב את הדברים, לא כעס ולא הקפיד על ביזוי כבודו, ולא די שהרשה לו להמשיך ולנגן כמנהגו, אלא גם העניק לו כתב הרשאה בו כתב: רשות נתונה ממני למוסר כתב זה לכלכל את עצמו מ''מכלכל חיים'' שלי... (''תולדות הנודע ביהודה'')