פרק ל' - לענווים יתן חן · ד - על מה בכה רבי למה שלמה זלמן מוולוז'ין
פעם נסעו בדרך האחים רבי חיים ורבי שלמה זלמן מוולוז'ין. ויהי בבואם למלון, דבר אתם בעל האכסניה קשות, העליב אותם ולא נתן להם מקום ללון. הם המשיכו ונסעו משם בלילה. בדרך ראה רבי חיים את אחיו רבי זלמן והנה הוא בוכה. אמר לו: הגד לי רבי זלמן, למה אתה בוכה בכיה של חינם? אני לא נתתי ליבי לכל הדברים אשר חרפו אותנו.
השיב רבי זלמן: חלילה לי, אין אני בוכה על הגידופים שספגנו. אולם בשעה שהלה חרף אותנו, הרגשתי מעט כאב לב מדברי האיש, וחשבתי שעדין לא הגעתי למה שדרשו חכמינו זכרונם לברכה: ''הנעלבין ואינם עולבין - עושים מאהבה ושמחים ביסורים'', ואילו אני לא הרגשתי שמחת לב מגדופיו, על כן אני בוכה ומצטער, מתי אכוון הנהגתי כדעת חכמינו, ועל זה כדאי לבכות. (''תולדות אדם'')