פרק כ''ב - מאהבת ישראל לקיים בהם מצות תוכחה · יב - לעולם תהא מושכר במצות תוכחה \ סיפור
תלמיד אחד שהיה מחונן בכח הדרוש, ושרבנו ה''חפץ חיים'' זצ''ל ביקשו במיוחד להשפיע על קהל שומעיו על הזהירות בשמירת הלשון, התאונן פעם לפניו באמרו: ''הנה היגדתי דרשה לפני קהל גדול בבית הכנסת, הדרשה ארכה כשעתים, ואיני רואה את ההשפעה הטובה של דברי, ובכן, מה התועלת מכל זה?''.
רבינו השיב לנזכר לעיל: אני באמת מתפלא על דבריך אלה, ידועים דברי הגר''א זצ''ל, שבעד כל רגע שאדם חוסם פיו, זוכה לאור הגנוז שאין לנו כל מושג בזה - זה הכל בעד רגע אחד של בלימת פה, תאר לך את השכר והתענוג הנפשי, עבור שעתים שלמות של שתיקה מדיבורים אסורים, האם יש לשער ולהעריך גדל הפעולה שעשית...?! (קונטרס פה קדוש)