פרק ל' - לענווים יתן חן · ב - צנוע בתורתו \ סיפור
על ענותנותו של רבי יצחק בלאזר מספר בהקדמה לספרו ''כוכבי אור'': י''ג שנה היו חדושיו גנוזים והוא לא הדפיס אותם, רק לאחר שעברו שנים ולא היה לו זרע של קיימא, הוא הוציאם לאור, למען הקים לו שם. וכן הם דבריו בהקדמתו:
''עיקר כוונתי, טעמי ונמוקי, יודע כל שער עמי כי מטרתי היא לשום לי שם ושארית, להיות מזכרת לדורות, כי בן ובת אשר היו לי זה רבות בשנים, בעוונותי לא פרחו הנצנים, ואף כי לא אמר נואש חלילה, כי אם כל מה שעבר, היפלא מה' דבר, בכל זאת בין כה מצאתי לנכון לשום לי ספר לזכרון עד אסירי התקוה ישובו לבצרון וכו' ''.
מני אז הוא לא פירסם יותר את חדושיו, מלבד את הספר ''אור ישראל'' הכולל את מכתביו ושיטתו של רבי ישראל סלנטר.