פרק ל' - לענווים יתן חן · א - ''והאיש משה ענו'' \ סיפור
בהיותו מהלך פעם ברחוב, שמע רבי משה פיינשטיין קול קורא: ''משה משה! '' בהביטו סביב, ראה כי זהו קולו של מכר, אשר ישב ליד הגה מכוניתו. מבלי להניד עפעף, נגש רבי משה אל המכונית.
האיש הבין שרבי משה חשב שהקריאה היתה מכוונת אליו והסמיק מרב מבוכה. הוא אמר: ''תוך כדי נהיגה הבחנתי בבני משה, פה ברחוב, לא הייתי מעלה בדעתי לקרוא לראש-הישיבה בצורה כה פשוטה. נוסף לכך, לו הייתי מבקש לדבר עם ראש הישיבה, הייתי יוצא ממכוניתי ונגש אליו. לא הייתי מהין לבקש מראש-הישיבה כי יסור אלי... ''
רבי משה הבטיחו נאמנה כי אין לו סיבה לדאגה: ''זה שנים רבות שאיני מייחס כל משמעות לדברים הללו... ''. (ספר ''רבי משה פיינשטיין'')