פרק ל' - לענווים יתן חן · אין שבח כשבח הענווה
''והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על-פני האדמה'' (במדבר י''ב, ג'). משה רבנו האדם הגדול בענקים, מנהיג עם ישראל, שליח ה' לעשר המכות במצרים, לקריעת ים סוף ומתן תורה, מנהיג ישראל במדבר 40 שנה - המלוות בשרשרת נסים גלויים: באר, מן, ענני כבוד ועוד ועוד, לוחם מלחמות ישראל בניצחון סיחון ועוג, איש שהיה בשמים 40 יום ללא אוכל ושתיה, כל כך הרבה מעלות ושבחים יש לשבחו, אולם כשבאה התורה לשבחו ולפארו, לא הוזכר שום שבח עליו, מלבד זה - ''והאיש משה ענו מאוד'', הצטיינות במידת הענווה. וענותנותו היתה יותר מכל האדם אשר על פני האדמה, למרות היותו מורם מכל העם ולא היה שני לו, הרי שגם לא היה שני לו בענווה. ופירש רש''י ענו - שפל וסבלן. אם כן, על אחת כמה וכמה ללמוד להתנהג בדרך הענווה שפרושה שיפלות וסבלנות עם כל אחד ואחד.
ספורי ענווה - דוגמאות ענוה מגדולי ישראל (מספר ''מורשת אבות''):