פרק כ''ט - מדבר שקר תרחק · ד - חינוך לאמת ותועלתו
מספר השל''ה הקדוש: רגיל הייתי להיכנס אצל חסיד גדול מחסידי עליון, מאחינו הספרדים, ומעלתו היתה שהיה זהיר מאוד במידת האמת, שאפילו היו נותנים לו כל העולם כולו לא היה משנה מדיבורו, ושאלתיו כיצד זכה לזה, והשיב, שמידה זו קנה הודות לחינוכו של אביו, וכך היה דרך אביו בחינוכו: כדרך הילדים שרבים ביניהם, זה אומר הוא התחיל וזה אומר הוא התחיל, כשהיה קורה ריב כזה בין האחים, היה האב אומר: ''בני! מי שיודה על האמת. אמחול לו בתנאי שיזהר מהיום והלאה שלא ישנה באולתו, ומי שיכחיש, דעו לכם שאחקור ואדרוש מי המשקר, ואז אענישנו בכפל כפלים''.
וכך, אכן, עשה האב. מי שהודה - מחל לו, ולא עוד אלא שהעניק לו מתנה כמה מטבעות כפרס ועידוד על אומץ ליבו להודות על האמת, ומי ששיקר - ענשו בעונשים גדולים. בדרך זו נהג אותו האב, וכך הטביע בבניו את מידת האמת והפחד מהשקר. הרי לך דרך חינוך שיש לכל אב פיקח ונבון לחנך את בניו במידת האמת ולהרחיקם מהשקר כמטחוי קשת. (שם)