פרק כ''א - איסור לשון הרע · יח - שש הנה שנא ה' והשביעית - שהיא לשון הרע - קשה מכלם
המסכסך בלשון הרע ורכילות שלו בין אנשים אהובים, ועושה ביניהם מחלוקת, חס וחלילה, הוא מתועב עבור זה לפני ה', וקשה עוון זה יותר מעון גאווה ושקר ושפיכות דם נקי וכו', כמו שכתוב במשלי (פרק ו', טז-י''ט) ''שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו, עיניים רמות לשון שקר וידים שופכות דם נקי וגו' ומשלח מדנים בין אחים'', ואמרו חכמינו זכרונם לברכה, דזו היא השביעית הקשה שבכלן.
ויותר מזה מצינו במדרש, שאין הקדוש-ברוך-הוא רוצה להשתתף כלל עם בעל לשון הרע להציל אותו מצרותיו, ואין שום עצה לאדם, רק שינצור לשונו מרע, וגם יטמין תמיד את עצמו מליישב בחבורת אנשים המדברים דברי גנאי מחבריהם.