פרק י''ג - שלימות אהבת ישראל אצל גדולי ישראל \ סיפורים · יא - מצוואת רבי אלכסנדר זיסקינד זצ''ל
ומה שעלתה על דעתי עוד להציג לפניכם, בני אהובי, דברים פרטיים בקיום מצות עשה זו של ''ואהבת לרעך כמוך'', שמהם תקישו אל שאר דברים, וזה הוא:
כשראיתי ביודעי ומכירי קריעה קטנה בבגדו, הזהרתי אותו שיתקן קריעה זו, ומקודם אמרתי בפה מלא בשמחה עצומה בזה הלשון: ''יוצרי ובוראי יתברך שמך, אני מוכן ומזומן לקיים מצוה של 'ואהבת לרעך כמוך' שצויתני בתורתך הקדושה''. עד כאן. אחר זה אמרתי לו בזה הלשון: ''אחי ורעי, הלא ידעת מקריעה קטנה נעשה קריעה גדולה - הלא טוב לך לתקן הקריעה הזאת מיד בטלאי קטנה, שלא תצטרך אחר כך להניח עליה גדולה, כי גם אני מתנהג בתמידות כך''. עד כאן.
גם קבלתי מאיש אחד רפואה בדוקה ומנוסה לפצעים, רחמנא לצלן, שעשיתי לעצמי כמה פעמים והועילה בעזרת ה', וכשראיתי במרחץ איזה איש במכות ופצעים ברגליו או בשאר הגוף, חשבתי בדעתי, איך לא אומר לו הרפואה זו, שבודאי יתרפא ממכתו, ואעבור על מצות עשה של ''ואהבת לרעך כמוך'' שצווני בוראי, ואמרתי לו או לקרובו שיגיד לו שיעשה רפואה זו.
ומעיד אני על עצמי, בני אהובי, שהיה שמחה עצומה בלבי בקיום מצות עשה זו בעניינים אלו וכיוצא, ממש כקיום מצות עשה של הנחת תפילין הקדושים, וקיימתי מאמר חכמינו זכרונם לברכה במשנה (אבות ב', א') ''והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה''. ובאמת שקיימתי בדיבור זה לחברי בעניינים הנזכר לעיל, מצות עשה הכתובה בתורתנו הקדושה ''ואהבת לרעך כמוך'', ובהיפוך - אם לא אומר לחברי זאת, מתוך גאות - הייתי עובר על מצות עשה, והייתי נענש בזה ובבא על ביטול מצות עשה דאוריתא, רחמנא לצלן.
בני ואהובי, יש לי, בעזרת ה', לכתוב לכם בקיום מצות עשה זו עוד עניינים רבים, אך יכלה הנייר והם לא יכלו, כי רבים הם ואי אפשר לפרטם. והצגתי לפניכם עניין אחד, וממנו תקישו מעצמכם אל עניינים רבים כיוצא וכהנה. (יסוד ושרש העבודה)